מעבר לכל הציפיות

הייתי עסוקה מאוד בזמן האחרון. רק בדברים טובים לשמחתי, אבל הבלוג נותר מיותם.
חייבת לעלות על הכתב פרוייקט מהמם שגלפתי עם אחיינית שלי.
אחייניתי המוכשרת (אלי קראגץ, זכרו את שמה - עוד תשמעו עליה) לומדת עיצוב אופנה בבצלאל (ובדיוק חזרה מחילופי סטודנטים בפראג). לפרוייקט גמר באחד הקורסים שלה ("city craft"), אלי חשבה על רעיון גאוני. משיטוטיה בתל אביב, הכירה את מלון "אחוזת רנה" ואת אחד מהנכדים של מקימיו. הוא הראה לה תמונות ישנות ומהממות של המשפחה ואלי התאהבה בהן.

אלי הדפיסה ובחרה את התמונות האהובות עליה

היא בקשה שאגלף איתה חותמות מהתמונות והיא תטביע אותן על הכריות (והקירות) בחדרי המלון. זהו פשוט רעיון אדיר! להפיח חיים חדשים בתמונות הישנות.

בהתחלה גלפנו רק את הצלליות של הדמויות

בהמשך הוספנו גם קווי מתאר של הבגדים. וואו, כמה זה מוסיף!

זו התמונה האהובה עלי

איזה בגדים מהממים

כוס תה, מישהו?

מהמם, נכון?
נרשמה התלהבות גדולה גם בבצלאל.... כל המורים שלה היללו את הפרוייקט.

וככה זה נראה במלון. על כל כרית אלי גם רקמה תוספות....

הבנתם כבר שהתלהבתי... אז לכבוד יום ההולדת של אמי (וסבתא של אלי), גנבתי את הרעיון והכנתי להורי ציפיות לכריות... עם רקמת פרחים מסביב.

ויש גם סרט שהכינו על אלי

עד פה להפעם.
מבטיחה שעוד תשמעו על אחיינית שלי...
יאללה בי,
תמר

רומניה

הו רומניה, כמה את יפה...!
במאי לפני כמעט שנה, ההורים שלי ארגנו טיול משפחתי חלומי לכל המשפחה. הורים, שלוש בנות (+חתנים) ושמונה נכדים... מדריכה צמודה ונהג. פעם ראשונה שיצאנו בהרכב מלא, בהחלט מאתגר...
אין לי ספק שעוד אחזור לשם. בהחלט לא מיציתי את כל המרחבים והירוק.
נחתנו בבוקרשט ונסענו לעבר הרי הקרפטים שליוו אותנו וסיפקו לנו את הנופים הכי יפים שיש...

עצירה ראשונה בכנסיית Curtea de Arge

ביקור במנזר קוזיה שיושב על נהר האולט. כאילו הזמן עצר מלכת...

בשני הלילות הראשונים התארחנו בכפר סיביאל. מקומיים נחמדים המסתפקים במועט ונראים מאושרים בבקתות העץ המהממות הטבולות בכרי מרעה ירוקים. אי אפשר להוריד את המצלמה...

וזה הנוף מחלון ההוסטל שלנו:

העיר סיביו - עיר עתיקה וציורית. עם עיניים שבוחנות אותך מהגגות...

אחרי מנת ימי הביניים בעיר, נסענו למוזיאון אסטרה- מוזיאון פתוח בעל אוסף מרשים של מבנים מאיזורים ותקופות שונות ברומניה. מרשים מאוד.

בצער עזבנו את איזור סיביו והצפנו לסיגישוארה, עיר הולדתו של דרקולה. אני כל כך אוהבת את הבתים הצפופים והצבעוניים... יכולה לשוטט שעות בסמטאות הציוריות הללו.

בשלושת הלילות הבאים התארחנו בכפר Moieciu לא רחוק מברשוב.

סיירנו בטירת בראן היפיפייה

וכיאה לטירה, אחיינית שלי דאגה שנראה כנסיכות אמיתיות...

ובעיירה בשם "פויאנה ברשוב", השתוללנו ביערות והתגלגלנו באחו הפתוח

מימין שחררנו אנרגיות בעיירת הסקי "פויאנה ברשוב" ומשמאל הלכנו במורד קניון צר ועמוק בערוץ דמבוויצ'יוארה

מרחבים ירוקים אינסופיים כבר אמרנו?

לכל אורך הדרך, מרבדים ענקיים של פרחי "שן הארי" או כמו שהילדים קוראים לו "פרח שערות סבא". עזרנו להפיץ את הזרעים בכל רחבי רומניה :) ואפילו שיש לי כבר חותמת שלו, הייתי חייבת לגלף עוד אחת קצת שונה לאוסף.

לא משנה איפה עוצרים או לאן מביטים, בכל נקודה הנוף עוצר נשימה.

נקודת תצפית מדהימה בשם Trei Brazi בעיירת הנופש פרדיאל

שלישיית העצים מהתמונה מעל, הסתכלה עלי ואני עליהם תוך כדי סידור התמונות באלבום וזה מה שיצא...

כבר עברה כמעט שנה מהטיול וכשאני חושבת עליו, עולה לי התמונה הזו של הבקתה המבודדת באחו:

יערות עבותים מוקפים במרחבים ירוקים והמון מים בכל מקום... החלום שלי הוא שתהיה לי בקתת עץ קטנה בגינה, סטודיו חלומי עם שולחן עץ גדול והמון מגירות לכל החותמות...

תודה לאלי, האחיינית שלי, שצבעה ושיחקה איתי עם החותמות בשעת לילה מאוחרת...

יש עוד אלפי תמונות (חלקן צולמו ע"י אחותי אורית המוכשרת, שיש לה בלוג חדש ששווה להכיר)... מי שרוצה עוד מוזמן לקפה ולדפדוף באלבום. בברשוב בילינו גם בפארק חבלים ממש נחמד ובסוף המסלול בטבע, גם טיילנו יומיים בבוקרשט. זו מפת הטיול שלנו וניתן ללחוץ עליה כדי לעבור לאתר ממש מגניב ולעקוב במדוייק אחר המסלול.

תודה רבה להורים הנפלאים שלי! זו היתה חוויה מדהימה. רומניה מקסימה והאירה לנו פנים והשאירה טעם של עוד...
מאחלת לנו עוד הרבה טיולים משפחתיים,
אוהבת, תמר

חורף קר, לבוש חם

המון זמן לא גלפתי חותמת... חלילה, לא חסרים רעיונות, פשוט בחורף המוזה שלי נעלמת לה. בשלב מסויים נמאס לה, למוזה שלי, להתחבא מתחת לפוך ומצאתי את עצמי משרבטת גרב על קצה העיתון. האיור מיד גרם לדגדוג בקצות האצבעות ולפתיחת קופסת החותמות סוף סוף!

אז גרביים יש, עכשיו כדי לצאת סופית מהפוך, חייבים גם טרנינג. לא?

ומשם הדרך לחבל הכביסה קצרה...

הידעתם?
גרב הוא ממין זכר (גרב אחד, גרביים לבנים). מאחר ונעל ורגל הן ממין נקבה, רובם מייחסים גם לגרב לשון נקבה בטעות. רב החפצים המורכבים משני איברים זהים וברבים מסתיימים ב-ַיִם (כמו אופניים, משקפיים, מכנסיים ומספריים), מינם הדקדוקי הוא זכר. עוד על מינו של הגרב אפשר למצוא פה.
מכנס הוא רק מחצית המכנסיים, כלומר החלק שלתוכו מכניסים רגל אחת. מתחת למכנסיים נלבשים מכנסיים תחתונים או בקיצור תחתונים. בדומה למכנס, תחתון הוא רק מחצית התחתונים.
אם כבר גלשנו לעינייני אופנה, מה הם אַבְרָקַיִם, רְדִיד וזִיג? התשובה פה.

חורף נעים וחמים,
תמר

כתיבה וחתימה טובה

אפרת מהבלוג "לונג סטורי שורט" פרסמה רשומה מדייקת תחושות על "אהבה וירטואלית בעולם דיגיטלי".
בכלל, הבלוג שלה מושך את העין ואת הלב והתמונות נהדרות!
אני כל כך נפעמת מכל הכשרון והיצירתיות שיש בעולמנו.
אחרי שקראתי את הרשומה של אפרת, העזתי לצעוק לה "רוצה להיות חברה שלי?"

לשמחתי, לא רק שאפרת ענתה, היא גם נכנסה לאוטו ובאה לבקר אותי בירושלים!
איזו התרגשות!
במקביל, כבר הרבה זמן אני חושבת על ראש השנה המתקרב ואילו חותמות לגלף לכבודו.
אפרת הגיעה בדיוק בזמן ועם מלא רעיונות... היא רוצה לעלות פוסט בסימן כתיבה וחתימה טובה ורוצה לשלב אותי בתוכו. אותי! ייאי!

פוסט על עיצוב מחברות, כלי כתיבה וחותמות - כלומר גם כתיבה וגם חתימה.
גילפנו יחד חותמות, קשקשנו ואפרת אפשרה למצלמה שלה לעשות קסמים.

אפרת תופסת אותי בפעולה. צילום: אפרת הלר

הזמן טס וראש השנה כבר בפתח... חייבות למהר.
אפרת חזרה למרכז לעבוד על הפוסט שלה ואני נותרתי פה, לעבוד על שלי.
אהבתי מאוד את הרעיון שלה ורכשתי מחברות יפות. הטבעתי עליהן את החותמת ויש לי מתנה לחג.

נועה'לה שלי צבעה עבורי עפרונות בצבעי פסטל להדביק עם וואשי-טייפ על כל מחברת. יצאו עפרונות משגעים.
את המחברות עטפתי עם דף עיתון גדול שעליו הטבעתי חותמות.

דוגמן הבית בפעולה

למורות של נועה ועידו הכנו מחברות בסגנון קצת אחר...

ועוד בעניני כתיבה ומחברות, נועה'לה ביקשה שאשוויץ גם בתוצרת שלה... אלו חלק מהמחברות שהכינה לבית הספר. אמנם רק בת 11 וקצת, אבל כבר מתחזקת לה עמוד אינסטגרם עם היצירות שלה.

אפרת, תודה רבה שהרמת את הכפפה! נהדר להפוך את הוירטואלי לממשי...
היה לי ממש כייף! בזכותך גם אני מופיעה פה בבלוג...

צילום: אפרת הלר - הקליק שבורא קסם

שנה טובה, בריאה ומתוקה!
תמר

יום הולדת פעמיים בשנה

מי אמר שיום הולדת חוגגים רק פעם בשנה?
ילד החורף שלי חגג בינואר 7 חורפים... 
 
לחובב משחקי המחשב (על מי אני עובדת? מכור!) , חיכו 7 מתנות בבוקר יום ההולדת עטופות בדמויות מתוך "מיינקראפט".

  הכי פשוט שיש - שארית משטח גומי כקובייה וניתן להטביע את כל דמויות מיינקראפט

מתנה אחת רצינית ועוד כמה של תשומת לב

הפיצי גם רצה מסיבה כיתתית. סבבה, אמרתי לו. אבל בחורף? בתוך הבית הקטנצ'יק שלנו? שכח מזה...! נחגוג בקיץ. 
יום הולדת חצי! והחצי הגיע... והבטחות צריך לקיים.
מסיבה כיתתית. קטן עלי... כבר ארגנתי שתיים כאלו לגדולה שלי (גם כן בכיתה א' ובכיתה ד' - ראו ערך "המירוץ לעשר") והיה ממש כייף.

נושא יום ההולדת ברור- משחקי מחשב! השניים האהובים עליו הם "מיינקראפט" ו"סליים-רנצ'ר".
גלפתי חותמת כפולה של סליים ובעזרתה קישטנו מפיות, שקיות הפתעה וגם הטבענו על מדבקות- שנדע איזה ילדים כבר השתתפו במשחקים.

חותמת כפולה של סליים רנצ'ר - אחת לקווי המתאר ואחת לצבע

תכננו משחקים של פעם עם הדמויות האהובות. נר לבקבוק- רק שבמקום הנר היתה בובת סליים שתפרתי.

משחק קליעה למטרה עם כרית "TNT". ומהצד השני, היתה משימה להדביק לחזיר מ"מיינקראפט" את זנבו בעיניים עצומות.
בנוסף ערכנו תחרות ריצה עם נעליים ענקיות, תחרות הליכה עם כף שעליה בובת סליים, קביים, משחקי בלונים ועוד...

תלינו קישוטים מסביב (הורדנו מפה) ופעם ראשונה הכנו פיניאטה...

אז איך היה? באסה להודות, אבל לא כמצופה... היה לנו קשה להושיב את החבר'ה ועוד יותר קשה לתפעל... מאחר והיה חם באותו יום, הבאנו גיגית מלאה בקרח כדי לשמור על השתייה קרה. זה היה הלהיט של המסיבה, להכין לעצמם שתייה עם הרבה קרח  :-)

*****

השבוע גם השתתפתי בחגיגות יום הולדת 60 לאמא יקרה שבנותיה הפתיעו אותה עם סדנת חותמות.
מוכשרות אחת אחת. משוויצה עם חלק מהתוצרת:

ומשוויצה גם בשועל המתוק של איילת מהסדנה בקרון

הסדנה הבאה ב-16 ביוני, יום חמישי בשעה 19:30 במודיעין. סוף סוף נרשם גם בחור...! נותרו מקומות אחרונים. 

כל הפרטים פה:

וביום שישי הבא (17 ביוני) בתשע וחצי בבוקר, רותם בילו עם האנרגיות הטובות שלה, מארחת אותי בביתה בכפר יונה. אז צפוניים- מוזמנים בשמחה!

להתראות,

תמר