יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

שלום כיתה א'

הסתיימו להן הקייטנות ומעכשיו כולנו בחופש. כייף גדול!
כשיגיע היום האחרון, ונתעצב כשהחופש תם... מחכה לנו התרגשות גדולה: הקטנצ'יק עולה לכיתה א'.
הקיץ הזה חם במיוחד ולכן רב שעות היום אנחנו במזגן... הזדמנות טובה להתארגן.
כשהייתי קטנה, היה לנו טקס עטיפת ספרים בבית. בסוף החופש, בפינת האוכל, על השולחן הגדול אבא שלי היה עוטף לי את הספרים ואני הייתי אחראית על הסלוטייפ...
היום, אבא בדרום ואנחנו בירושלים... עוטפים לבד.

קנינו מדבקות פשוטות ועידו בחר חותמות שאוהב ויחד הטבענו תגיות לספרים ולמחברות. חותמות האותיות מ"קסם שימושי" (וזו הזדמנות לאחל ללימור החלמה מהירה!).

כשנועה עלתה לכיתה א', תפרתי לה קלמר נפתח. מאז זו מסורת... תפרתי גם לאחיינים שלי (הדרכה בסוף הפוסט) וכמובן- גם לעידו. עד היום נועה (עולה לה') משתמשת בקלמר. ממש נח כשכל כלי הכתיבה פרושים על השולחן ולא צריך לחפש או לשפוך את כל תכולת הנרתיק.

מתכוננים לכיתה א'
מדבקות פשוטות + חותמות חמודות = תגיות אישיות לספרים ומחברות
אמרתי כבר שלא יוצאת מהמזגן? יושבת ומגלפת לי חותמות...
מי מזהה מה זו החותמת הזו?
מי מנחש מה זה?

 נחשתם? זו התשובה:
חותמת כפולה- מדגש. רקע לצילום בעיצוב דנה ישראלי

ועכשיו לכל הנבחרת שלי... "חוזרים לבית הספר":


בעזרת האקדמיה ללשון העברית-
מכלב- מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כליבים. הפועל הכליב פירושו 'תפר תפירה גסה'.
שומרן דפים- בקיצור שומרן. שקית שקופה לשמירת דפים. יש שומרנים שבצדם פס לבן או צבעוני ובו נקבים לתיוק. חלופה רווחת לשומרן היא שמרדף. לדעתי, החלופה הרבה יותר מוצלחת...
עוקדן- תיק בעל קשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).
מחיקון- נוזל מחיקה המיועד להסתיר סימנים לא רצויים, כגון טעויות דפוס.
מדגש- כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו זוהר ושקוף, המיועד להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
מצבע- טוש, לורד.
דפדף- בלוק, מחברת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון.

והגענו להדרכה מצולמת- תפירת קלמר נפתח (הבדים מפה):

בוחרים וחותכים שלושה בדים - אחד קדמי, אחד אחורי ולֶבֶד באותו גודל (42 על 22.5 סמ'). ומלבן נוסף בגודל 20 על 42 סמ' לכיס.

מניחים את הלֶבֶד, מעליו את הבד הקדמי ואת הכיס מקופל לשניים.
מחזקים עם סיכות
מסמנים בסיכה את קו האמצע ומדביקים מסקינטייפ דק (2 סמ' רוחב)
המסקינטייפ משמש גם לקביעת רוחב הכיסים וגם לסימון קו התפירה
תופרים קווים ישרים משני צידי הדבק. לא לשכוח לחזק במכונה את ההתחלה ואת הסוף.
מתקדמים לכל האורך
עד שמסיימים את כל הכיסים
כך הקלמר שלנו נראה בשלב זה מאחור.
תופרים גומייה באמצע הצד הימני. לחזק כמה פעמים כדי שלא תפרם
מניחים את הבד האחורי כשהצד היפה שלו פונה פנימה
מחזקים בסיכות ותופרים מסביב- לא לשכוח להשאיר פתח להיפוך.
מראה מאחור. קוטמים את הפינות
והגענו לחלק הכי מרגש- הופכים...
תופרים תפר יפה מסביב - וכך גם סוגרים את הפתח שהשארנו להיפוך. תופרים כפתור מהצד השני וסיימנו!
וטה-דם! יש לנו קלמר. תתחדשו!

וכמה צילומי דוגמנות אצלנו בחצר:




חופש נעים והתארגנות קלה חזרה לבית הספר, 
תמר.

יום שלישי, 23 ביוני 2015

גינה לי חביבה

אנחנו גרים בפינת חמד בירושלים. דירה שכורה. אמנם קטנטנה אבל עם הרבה אופי. וגינה!
כשעברנו, מצאנו גינה חרבה מלאה ג'אנק, בקושי כמה קקטוסים שהצליחו לשרוד...
ולהלן פינת ההיסטוריה:

כך נראתה הגינה כשעברנו לפני שלוש שנים


שעיה, בן-זוגי, שינס מותניים והפך אותה לגינה פורחת. מאחר ויש שני אורנים גדולים שמרעילים את הקרקע, צריך לשתול הכל בעציצים... שעיה פרס רצועת דשא סינטטי ומחצלות וכל שבוע פינק אותנו עם כמה שתילים חדשים והגינה לבשה מראה חדש ורענן:


שעיה חיפש רעיונות פשוטים ולא מאוד יקרים וכך נוצרה גינת שימוש חוזר. עציצים בסירים ישנים ואדניות פרחים שבנה ממשטחי עץ.

משאירה חותם: גינת שימוש חוזר

משאירה חותם: אדניות ממשטחי עץ

גם צינור ביוב הוא הפך לגן פורח- גינת התבלינים שלנו:

משאירה חותם: כל ילדי הבניין, חברים ושעיה שותלים תבלינים בצינור הביוב


חדי העין יוכלו לראות שגם כיור ישן פורח אצלנו.
לצערנו, באחת הסופות, נפל עץ אורן גדול בחצר. שעיה מצא גנן שניסר לנו את גזעו למושבים.

גזע אורן שנפל הפך למושבים והתבלינים בצינורות גדלים לתפארת

בביקור בגינה הקהילתית של מוזיאון הטבע בירושלים, נדלקנו על הרעיון של עציצים בבקבוקים. כל עציץ משקה את זה שמתחתיו. וגם לנו יש קיר בקבוקים פורח:

בקבוקי מיץ הפכו לקיר פורח

ואי אפשר בלי תמונה של לפני ואחרי: 

גינתנו לפני ואחרי. אוגי, החתול שלנו, מאוד מרוצה... 

ואם עוסקים בגינה ותבלינים, אין מצב שלא אגלף כמה חותמות. 

משאירה חותם: שמות תבלינים וירקות בעברית

הידעתם?
בזיליקום בעברית נקרא ריחן.
תימין - קורנית.
אורגנו - אזובית.
סלרי - כרפס.
ארטישוק - קנרס או חורשף.
קולורבי - כרוב הקלח.
כוסברה - גד השדה. ופטרוזיליה היא כרפס הנהרות. אם תלחצו פה, תגיעו למאמר מעניין בנושא.
ובמבוק בעברית נקרא חיזרן. טעות נפוצה לקרוא לו קנה סוף. אך קנה וסוף אלו שני צמחים נפרדים. פה תמצאו הסבר מפורט.

משאירה חותם: נבחרת החותמות - תבלינים וירקות

להתראות,
תמר

יום שני, 4 במאי 2015

המירוץ לעשר

אביב הגיע, יום הולדת בא... ונועה שלנו חוגגת עשר!
השנה הוחלט לחגוג עם כל הכיתה. בישיבה משפחתית נבחר הנושא-  "המירוץ למיליון" בשינוי קל: "המירוץ לעשר"...

המשימה הראשונה,  הכנת הזמנות בסגנון המירוץ למיליון. חשבנו לעצב ולהדפיס מעטפות בסגנון המירוץ, אבל רגע- איך אפשר לתכנן אירוע ללא חותמות?!

הזמנות ליום הולדת עשר בסגנון ה"מירוץ למליון"

מעטפות צהובות עם החתמה בדיו שחור ויש לנו הזמנה! פרטי המסיבה נכתבו כסימן דרך (הבסיס נלקח מפה).

הכיתה חולקה לשתי קבוצות- בנים מול בנות.

בנים נגד בנות. כל קבוצה בצבע שונה

חוגגים עשר ולכן תוכננו עשר משימות (נעזרנו בפוסט הנפלא הזה של אמאבא).
כל משימה במעטפה עם לוגו המירוץ. להיט!

לוגו המירוץ בשלל צבעים על מעטפות. מעטפה לכל משימה.


המעטפות היו להיט! האותיות כמובן מקסם שימושי

אז מה היה לנו?

משימה ראשונה: "מי אוהב שוקולד?" כל קבוצה בחרה חמישה מתמודדים. הונחו שתי שורות של קעריות חלב. בעזרת "טים-טם" (סוג של שוקולד שיכול לשמש כ"קש") כל מתמודד שאב את החלב מהקערית. הקבוצה הראשונה שסיימה את כל החלב- ניצחה!

משימה שניה: "מי יודע לפענח כתב חרטומים?" הכנו שני בריסטולים לכל קבוצה. בראשון- חמש שאלות על נועה. בשני- משפט בכתב חרטומים. כתלות במספר התשובות הנכונות שכל קבוצה ענתה, היא קבלה קוד לפענוח כתב החידה...

הבנות הצליחו לפענח ראשונות את כתב החידה וגילו שעליהן להרים את נועה עשר פעמים על כסא ועוד פעם אחת לשנה הבאה...

אם כבר יש חותמת, על הדרך הכינותי שרשרת דגלונים...

משימה שלישית: הדבקתי לוגו של המירוץ בתחתית גזע עץ. לקבוצות הוגדר מרחב החיפושים וקדימה לחיפוש... הטקטיקה של החבאה נמוכה הוכיחה את עצמה ולא היה להם מאוד פשוט למצוא...בסופו של דבר הבנים נצחו!

משימה רביעית: "מי מגלה ארצות?" כל קבוצה קבלה עשרה דגלונים (שמתם לב למוטיב העשר?!) שאותם סדרה על בריסטול וכתבה לאיזו מדינה שייך כל דגל...


משימה חמישית: על כל קבוצה לאסוף בדיוק 50 אצטרובלים ולסדרם בצורת לב.

משימה שישית: "מי אוהב סושי?" כל קבוצה בחרה חמישה מתמודדים שקבלו מקלות סיניים. לכל מתמודד היתה קערית קטנה. המתמודד הראשון קבל 5 גרגירי שעועית ורק בעזרת המקלות היה צריך להעביר למתמודד הבא. רק ברגע שהעביר את כולם, המתמודד הבא מתחיל להעביר הלאה. הקבוצה הראשונה שהעבירה את כל השעועית לקערה האחרונה נצחה!


משימה שביעית: עומדים קבוצה מול קבוצה וכל אחת בתורה שרה שיר יום הולדת לכבוד נועה. הקבוצה הראשונה שנותרת ללא מילים- מפסידה...


משימה שמינית: "מי יודע לעמוד על המשמר?" בוחרים שני מתמודדים מכל קבוצה. אחד עומד במקום והשני מנסה להצחיק את המתמודד היריב. הראשון שצוחק, מפסיד.

משימה תשיעית: "מי אוהב בורקס?" נועה! תלינו שני בורקסים על חוט וכל מתמודד נתבקש לאכול אותו ללא עזרת הידיים. הראשון שמסיים- הוא המנצח!

ומשימה אחרונה: משיכה בחבל!

הילדים ממש נהנו. שיתפו פעולה ובילינו יחד שעתיים בלי להרגיש... הטעות היחידה, היתה הניקוד... מה שגרם לתחרותיות ולחץ... בדיעבד, לא הייתי מחלקת לשתי קבוצות אלא כל פעם מתמודדים שונים ומשחק על כבוד ולא על נקודות...

ואין חגיגה בלי בלי העוגה....
זוכרים את תמוז? מהפוסט הראשון... שבזכותה התמכרתי לחותמות... תמוז גם בשלנית וגם אופה והכי חשוב - בת הדודה האהובה של נועה... במשך שבועות הן תכננו את העוגה. עוגת שלוש שכבות שכל שכבה מייצגת סדרת ספרים שנועה אוהבת. פעם ראשונה (ואחרונה!!!) שנכנס אלי בצק סוכר הביתה...




קומה ראשונה - משחקי הרעב. קומה שניה- הארי פוטר וקומה שלישית- פרסי ג'קסון. 5 שעות של עבודה אינטנסיבית...לגמרי לבדן...אני עצמתי עיניים וניסיתי להתעלם מהבלגן....

וטה-דם, יש לנו עוגה! תודה תמוז!



מזל טוב ילדה אהובה שלי! אמא'לה- אני אמא עשר שנים!
אוהבת אותך ה מ ו ן !

יום חמישי, 26 במרץ 2015

מקום המפלט שלי...

מאוכזבת מתוצאות הבחירות. מאוכזבת לגלות שאני בדעת מיעוט. תמימה מדי. עצוב לי לראות ולהרגיש כמה שנאת חינם יש פה. ימין מול שמאל. ערבי מול יהודי. פליט מול אזרח. דתי מול חילוני. ייאוש מול תקווה.
יש שיאמרו אדישות ובריחה, אבל אני שומרת על השפיות שלי בעזרת התנתקות. משתדלת כמה שפחות לשמוע חדשות, כמה שפחות לקרוא עיתונים. בת יענה. רק שבמקום לטמון את הראש עמוק בחול, אני טומנת אותו עמוק באינסטגרם ובפינטרסט. נהנית מהדברים הקטנים. מתפעלת מכמות האנשים היצירתיים פה... יכולה לבלות פה שעות (כמה השראה יש פה!!!) והיום משתפת בסיור וירטואלי במחוזות הללו...

הראשונה, אמנית אמריקאית שגדלה בדרום אמריקה וכיום מתגוררת במקסיקו. שמה Geninne D. Zlatkis. מגלפת בחסד והיום גם מתעסקת בקרמיקה:

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on


A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on

מעצבת בריטית, שגם היא טיילה הרבה בעולם וגדלה בארה"ב. שמה Andrea Lauren. אלופה בגילוף הדפסי לינולאום.




אמנית נוספת שאני נהנית לעקוב אחריה (אולי אחריו? הכל ביפנית אז לא ברור אם מדובר בגבר או אשה) היא
Tams Works. איזו חריצות! כל יום מעלה חותמת חדשה! והדיוק, וואו איזה דיוק!

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

מגלפת החותמות הבאה היא Mamalaterre. מוכשרת בטירוף. מגלפת פורטרטים מדהימים...!

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

מקום נוסף שמעלים לי את תחושת הזמן הינו הפינטרסט...
באחד משיטוטי נתקלתי בג'ירפה המדהימה הזו של MJ Da Luz.


ובציור המקסים הזה של Susan Batori:


הציורים הללו נתנו לי רעיון! במקום להתעסק בשנאת חינם בואו נפזר אהבת חינם! ישבתי לגלף חותמות ענק למעטפות. לאן המעטפות יישלחו? הפתעה! עדיין לא מגלה!
הנה הג'ירפה שלי: 



 והנה הדב השמן והמהמם הזה שכתובת הנמען תצא מפיו:


ועם האוכל בא התיאבון. ויש לי עוד מלא רעיונות למעטפות מדליקות...


והנבחרת שלי ביחד:



למי מיועדות המעטפות ומה יהיה בפנים? בפוסט הבא...
להתראות,
תמר

יום שישי, 6 במרץ 2015

פורים שמח ומבדח!

פורים שמח ומבדח! אזני המן לפי המתכון של עוגיות מגולגלות מאת קרין גורן


יום שלישי, 3 במרץ 2015

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).


עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:


שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...


מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!


בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:


בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...


והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...


פורים שמח ומבדח!
תמר