חנוכה שמח!

מעטפות נייר מלאות במטבעות שוקולד

קישוט למסיבת חנוכה שבסופה כל ילד יוצא עם מעטפה מתוקה

מטביעים חנוכיות לתפארת בעזרת החותמות מהפוסט הקודם

כל אחד יכול

גילוף חותמות...כבר אמרתי שזה כייף אדיר?!

מזמן הפסקתי לגלף רק בלילות, הקטנצ'יק מיד קלט אותי וביקש גם! הפספוס עוד לא בן שש ואני ממש פעורת פה וגאה מאוד למראה התוצאות. הסברתי לו שאסור לכוון את הסכין לכיוון האצבעות ונתתי לו חופש יצירתי...

גילוף חותמות כל כך פשוט - כל אחד יכול!

וכמובן אפשר לראות בתמונות:

גם קטנטנים יכולים לגלף חותמות

ויש גם סרטון:



עידו גילף לגמרי לבדו צורות פשוטות- עיגול, ריבוע ומשולש. ואז- חגיגה.... הדמיון עובד שעות נוספות.
תראו מה הוא עשה עם החותמות שלו ושאריות גומי:

מצורות פשוטות ניתן לבנות אינסוף יצירות

אפשר לבנות שכונה שלמה...עיר לתפארת...
על ערי בירה, ערי פרזות, עיירות ובירניות תוכלו לקרוא פה.

עידו התלהב מהחותמות וכל יום רוצה לגלף חותמת חדשה. ניצלנו זאת להגדיל את אוסף הצורות הגאומטריות שלנו.
עכשיו אנחנו מוכנים לחורף הירושלמי...מתאים לנו כמה ימים מושלגים.

וגם אני לא התאפקתי...זו הטירה שלי

עכשיו כבר בדרך לגלף נרות וחנוכיות....
חנוכה שמח!
תמר

ספרים רבותי, ספרים!

בורכתי בילדה שאוהבת לקרוא.
כשהיתה קטנטונת, היא לא ישבה לרגע. חברות יעצו לי לשקול ריטלין...
עד גיל שנתיים, לא הצלחתי לקרוא לה ספר מהתחלה ועד הסוף. מהר מאוד הבנתי שאין צורך לבוא עם שמיכה לדשא השכונתי. אין מצב לשבת בנחת על השמיכה ולקשקש עם שאר האמהות...הרי לא ישבתי לרגע. התרוצצתי אחרי השובבה הסקרנית הזו שהגיעה לכל מקום.
השנים חלפו, השובבה עלתה לכיתה א' ולמדה לקרוא. ועכשיו? היא מסוגלת לשבת שמונה שעות רצוף ולקרוא...
לא נעים להודות, אבל לדעתי בשלוש השנים שהיא קוראת, היא כבר קראה יותר עמודים ממה שאני ובן זוגי קראנו אי פעם.

ספר בשבילי הוא קדוש. לא מסוגלת לראות ספר מקומט וחלילה קרוע. את הספרים ה"פצועים" מהספרייה, אנחנו מתקנות.

אספתי מונחים מעניינים הקשורים בספרים:
עם הספר- הוא כינוי לעם ישראל, עמו של ספר הספרים, הוא התנ"ך. מקור הביטוי הוא בדברי מוחמד בקוראן. האסלאם כולל בביטוי זה לא רק את היהודים אלא גם את הנוצרים וכן כמה עמים מונותאיסטים אחרים, שיש להם אמונות משותפות מסויימות הכתובות ב"ספר". יש המשתמשים בביטוי זה לא במשמעותו המקורית, המתייחסת אל ספר הספרים, אלא במשמעות של אהבת ספרים בכלל. (מתוך ויקיפדיה והשפה העברית).

חמור נושא ספרים- אדם הלומד דברים אבל אינו יודע את ערכם האמיתי. כמו שהחמור יכול לשאת עליו ספרים אבל הוא אינו יודע את ערכם האמיתי, כך הוא גם מי שלומד בספרים אבל אינו יודע את ערכם ואת עומקם האמיתי של הדברים. אדם יכול לחזור ולדבר על התכנים שבספרים, אולם כל עוד הם אינם הופכים עבורו ל"תורת חיים", לקודקס שעל פיו האדם מנהל את אורחות חייו, הרי שהלימוד נותר חיצוני בלבד. מעניין שהביטוי 'חמור נושא ספרים' נכתב בקוראן כביקורת על היהודים שלטענת המוסלמים הם אמנם עם יודעי ספר הספרים, אבל הם רק בגדר "חמור" מאחר והם לא חיים על פי התובנות והערכים שבאותו הספר. ההגדרה לקוחה מפה.

ומתוך אתר האקדמיה ללשון העברית:
עִיּוּל- רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת. הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' ומקורו בארמית.

מהדורה- הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. מקור המילה בארמית. השורש הארמי ה.ד.ר מקביל לשורש העברי ח.ז.ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.

כיתוב דש- דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש'. (הטקסט על גב הספר מכונה 'כיתוב גב'.)

תו ספר- תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסויים או לאוסף מסויים. זהו תרגום למונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מן+ספרים). ולדעתי, אם עוסקים בסימון ספרים- ברור שיש צורך בחותמות!

לתולעת הספרים המתוקה שלי הכנתי חותמת תו ספר.

וכמובן שהתלהבתי אז הכינותי גם לנו ולחברים ולשכנים...

משאירה חותם: תו ספר לתולעת ספרים מתוקה במיוחד...

חותמת תו ספר זו מתנה נפלאה בעיני. גילפתי לא מעט כאלו...

מתנה לילד מיוחד שיש לו ספרייה משלו כולל מחברת תואמת למעקב אחרי השאלת הספרים

חותמת "בארטר"- שיעור ביוונית עתיקה בעד תו ספר... 

חותמת לילדה שאוהבת סוסים וצ'לו

לאחיין המתוק שלי, בעקבות ביקור בתערוכה המקסימה "אור וצל" במוזיאון המדע.

מתנה לילד שחולם להיות קוסם

חותמת לאחיינית המתוקה שלי...

חותמת לחברים. כייף לתת מתנות לאנשים שמעריכים עבודת יד...

חותמת מתנה לחברה של נועה שיש לה לא מעט חתולים...

שמתם לב שאני מחבבת ינשופים?

תו ספר- ברור שהכי מתאים זה הינשוף...

יש עוד דוגמאות פה.
איך אתם מסמנים את הספרים שלכם?
להתראות בפוסט הבא,
תמר

שנה טובה ומתוקה

נכון שאנחנו בעידן הפייסבוק, וואטס-אפ והמייל, אבל ברכות לשנה החדשה אני מעדיפה כמו פעם- בדואר או פנים אל פנים...וברכות- הן תמיד תירוץ לגילוף חותמות...
גילפתי שלוש חותמות: אחת עם המלל "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ" והאחרות של רימונים.
עם שלל כריות דיו, הטבעתי את החותמות על בריסטולים צבעוניים. הנה כך:

משאירה חותם: לשנה טובה תכתבו ותחתמו

הילדים אפו עוגיות חמאה ואני התעסקתי עם האריזה. פעם ראשונה שתפרתי נייר אפייה במכונה.

משאירה חותם: אריזה אישית ומתוקה

משאירה חותם: ברכה מתוקה לשנה החדשה

מתלהבת, אז עוד תמונה:

משאירה חותם: ברכות אכילות

כמובן שהביצוע היה בלילה וברגע האחרון...ולא חשבתי שצריך גם להשאיר זמן לחלוקה...כך שהרבה חברים, לצערי, לא קבלו. אל תקחו זאת באופן אישי, אוהבת את כולכם!

מאחלת שנה טובה ומתוקה. שנה שקטה ומלאת חוויות. שנתעסק ביצירה ולא במאבקים. והכי חשוב- בריאות!
ועוד תמונה, רגע אחד לפני החלוקה:

משאירה חותם: ברכה אכילה לשנה החדשה

שנה טובה,
תמר

כלב נובח, חתול מיילל ומה עושה הלווייתן?!

אני מאוד אוהבת בעלי חיים ולכן הכי טבעי לי לגלף חותמות של חיות.

עוד בתחילת הדרך, הכנתי לילדים חותמות עם חיות אהובות. דולפין לגדולה ופיל לקטן.

הם מטביעים אותן על רכושם - כובעים, מחברות, בגדי בית-ספר וכו' (לגבי הספרים...בפוסט אחר).

עידו עלה לגן חובה. בכל יום ראשון שולחים אותו לגן עם בקבוק מים ובסוף השבוע הבקבוקים נשלחים למיחזור ובכסף שנאסף קונים דברים לגן.

מתוך עצלות לסמן כל יום ראשון בקבוק חדש, תפרתי צמיד מעטפת מבד שהטבעתי עליו את החותמת.

כל מה שנשאר לעשות בבוקר יום א' הוא להחליף את הבקבוק.

וכך זה נראה:

ובמצב פרוס:

ואם כבר מדברים על חיות, בואו נתרכז בצלילים שהן משמיעות.
עברית שפה כל כך עשירה. במקום לשאול את הקטנטנים איך עושה פרה, שאלו איך גועה פרה...

עד פה יחסית פשוט, אה? ידעתם הכל? עכשיו נראה אתכם:

שירת הלווייתנים היא צלילים ארוכים בתדר נמוך המשמשים לתקשורת.

זוג בעלי חיים שנוטים לבלבל אותנו הם האיל והצבי. על מנת לעשות סדר, נעזרתי באתר השפה העברית.

קודם הם עושים סדר בשמות:

אַיָל (ayal) הוא הזכר של האיילה.

אֱיָל (eyal) משמעו כח, אומץ או עזרה.

אַיִל (ayil) הוא הזכר של הכבשה. צורת הנסמך של אַיִל היא אֵיל, כדוגמת אֵיל הון או אֵיל נפט.

אִיל (il) היא תולעת מזיקה.

הצבי שייך למשפחת הפריים. הוא קל רגליים ובתנ"ך הינו סמל למהירות. למילה צבי משמעות נוספת והיא תפארת והדר.

כבשה חונבת (חנוב הוא כבש במצרית עתיקה) ופועה. 

צפרדע מערדעת (ערדעא היא צפרדע בארמית) ומקרקרת.

עוד? מציעה לא לקפח את העופות:

אווז וברווז מגעגעים, אפרוח מצייץ ומצפצף, דוכיפת מהדהדת, זמיר מסתלסל, חסידה מלקלקת, טווס צווח, יונה הומה והוגה, ינשוף נושף, נץ מצפצף, נשר צועק וצורח, עורב קורא, ציפור מצייצת, מצקצקת, מצפצפת, שרה ומזמרת, תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש ותרנגול הודו מהלצר וקורא.

תמונות נוספות של החותמות שלי ניתן לראות בחשבון האינסטגרם שלי (tamargl77).

אוהבים את הבלוג? רוצים שאשלח לכם לינק למייל כל פעם שאכתוב פוסט חדש? הרשמו ל"קבלת עדכונים במייל" במשבצת מצד שמאל למעלה (מתחת ל"פרטים עלי"). שימו לב שיש לפתוח ולאשר את המייל שיישלח אליכם לאחר ההרשמה.

אשמח אם תכתבו לי תגובות, הערות, הארות, רעיונות ועוד....
להתראות בפוסט הבא,
תמר

הכי כייף להכין לבד! הדרכה לגילוף חותמות

סביר להניח שבתור מכורה, אני לא אובייקטיבית, אבל מתלהבת לשתף בכייף הגדול של גילוף חותמות.
מצורפת בזאת הדרכה ואזהרה מהתמכרות חדשה...

אלו החומרים שצריכים:

ניסיתי מספר משטחי גומי. ההמלצה שלי היא הבלוק הורוד של חברת Speedy-Carve. הוא רך, גמיש ונח לעבודה. אם היה קצת יותר עבה, הוא היה מושלם. אני רוכשת אותו און-ליין מחנות מסטיקים. בחו"ל אמנם יותר זול, אבל המשלוח לארץ יקר. את האימונים הראשונים, כדאי לעשות על מחקים פשוטים...

בחנות מסטיקים, ניתן למצוא גם את סכיני הגילוף וכריות הדיו.
בשלב ראשון, אני מציירת את הציור של החותמת שמעוניינת ליצור על נייר שקוף בעזרת עפרון רך (HB2). ממליצה בהתחלה לבחור ציור פשוט (צללית של סירה למשל).
הצד המצוייר פונה לבלוק, בזכות הנייר שקוף, קל לי למקם את הציור על הבלוק. בעזרת הצד האחורי של הסכין (ניתן להשתמש גם בכפית), אני עוברת על הציור וכך מעבירה אותו לבלוק:

לאחר ההעברה, כשהציור כולו ברור על גבי הבלוק,  חותכת ריבוע מסביב לציור וכך מקבלת משטח נח לעבודה.
וכעת בעזרת הסכין החדה, מתחילה לגלף מסביב לכל קווי המתאר...

לאחר שגילפתי בעזרת הסכין החדה, הבלוק נראה כך:

ועכשיו ניתן לעבור לסכין המשולשת ולהוציא את כל האזורים הורודים:

ואז מגיע השלב המרגש- בדיקת החותמת! אין צורך בכרית דיו גדולה. אני פשוט הופכת את כרית הדיו שלי ומתופפת על הבלוק. בדיוק כמו בתמונה:

הופכים על נייר, מהדקים חזק מלמעלה...

ו...טה-דם! נולדה חותמת חדשה!

ממליצה מאוד לנסות לגלף חותמת לבד! הסוד הוא בהתמדה. ככל שמגלפים יותר, רמת הדיוק עולה.
ולמה דווקא חותמת של כבשה? תגלו בפוסט הבא...

זוכרים את הערמומית מהפוסט הקודם? אז תוך כדי הכנת החותמת, היא צלמה אותי בוידאו (תודה נועה! וכמובן תודה גם לשעיה, בן-זוגי, על התמונות). מצורפים ארבעה סרטונים שניתן להיעזר בהם:

השקעה קטנה = שדרוג גדול

בכורתי נועה חגגה, באביב האחרון,  יום הולדת 9. הערמומית הצליחה לשכנע את סבתא שתקח אותה בקיץ לטיול בלונדון. כשהגיע תאריך יום ההולדת לא היה דבר מתאים יותר מעריכת מסיבת תה...מי יודע, אולי המלכה תואיל בטובתה להזמינה לביקור בארמון ( :
עיבדנו יחד את הרעיון עד לגיבוש תוכנה וצורתה של המסיבה. עיצבנו חותמות בנושא - קנקן תה, כוסות וכיתוב מתאים, אותן הטבענו על מפיות נייר לבנות פשוטות. היופי הוא שכל אחד יכול להכין חותמות, גם מתפוחי אדמה (בקרוב אעלה פוסט עם הדרכה להכנת חותמות גומי כמו שלי)...אפשר גם לקנות חותמות של אותיות ולהטביע כיתובים מתאימים. השקעה קטנה המשדרגת ומוסיפה נופך מיוחד, מסקרן ומגרה...
רוצים לראות תמונות? בבקשה:

הטבעת חותמות על מפיות - מאמץ קטן, שדרוג גדול

גם שקיות ההפתעה הוטבעו בחותמות של הוד מעלתה. ברקע אפשר לראות את שרשרת הדגלונים שתפרתי (הבדים מנתנאלה). במקום סרט אלכסון, השתמשתי בתחרה שהפכה את הדגלונים לחגיגיים במיוחד...

מסיבת תה - משאירה חותם

במהלך המסיבה, הבנות שחקו בחבילה עוברת שבמקום משימות היו בה עובדות מעניינות על תה. הנה קישור למאמר מעניין על ההסטוריה של התה.

אירוע נוסף שנחגג במשפחתנו לאחרונה הוא חתונת הזהב של הורי (כן, כן כבר סובלים אחד את השניה חמישים שנה!).
את ירח הדבש בשנת 1964, הם חגגו בטיול בצפון הארץ על וספה. מכאן הרעיון להכין להם חותמת של וספה עם כמה תוספות קטנות...
כך נראו המפיות בארוחה הערב שערכנו לכבודם:

חותמת וספה - משאירה חותם

והנה הזוג הצעיר ברכיבה נוסטלגית ברחובות תל-אביב:

המון המון מזל-טוב אמאבא!
להתראות בפוסט הבא,
תמר