יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

שנה טובה ומתוקה

נכון שאנחנו בעידן הפייסבוק, וואטס-אפ והמייל, אבל ברכות לשנה החדשה אני מעדיפה כמו פעם- בדואר או פנים אל פנים...וברכות- הן תמיד תירוץ לגילוף חותמות...
גילפתי שלוש חותמות: אחת עם המלל "לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ" והאחרות של רימונים.
עם שלל כריות דיו, הטבעתי את החותמות על בריסטולים צבעוניים. הנה כך:

משאירה חותם: לשנה טובה תכתבו ותחתמו

הילדים אפו עוגיות חמאה ואני התעסקתי עם האריזה. פעם ראשונה שתפרתי נייר אפייה במכונה.

משאירה חותם: אריזה אישית ומתוקה

משאירה חותם: ברכה מתוקה לשנה החדשה

מתלהבת, אז עוד תמונה:

משאירה חותם: ברכות אכילות

כמובן שהביצוע היה בלילה וברגע האחרון...ולא חשבתי שצריך גם להשאיר זמן לחלוקה...כך שהרבה חברים, לצערי, לא קבלו. אל תקחו זאת באופן אישי, אוהבת את כולכם!

מאחלת שנה טובה ומתוקה. שנה שקטה ומלאת חוויות. שנתעסק ביצירה ולא במאבקים. והכי חשוב- בריאות!
ועוד תמונה, רגע אחד לפני החלוקה:

משאירה חותם: ברכה אכילה לשנה החדשה
שנה טובה,
תמר

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

כלב נובח, חתול מיילל ומה עושה הלווייתן?!

אני מאוד אוהבת בעלי חיים ולכן הכי טבעי לי לגלף חותמות של חיות.
עוד בתחילת הדרך, הכנתי לילדים חותמות עם חיות אהובות. דולפין לגדולה ופיל לקטן.
הם מטביעים אותן על רכושם - כובעים, מחברות, בגדי בית-ספר וכו' (לגבי הספרים...בפוסט אחר).
עידו עלה לגן חובה. בכל יום ראשון שולחים אותו לגן עם בקבוק מים ובסוף השבוע הבקבוקים נשלחים למיחזור ובכסף שנאסף קונים דברים לגן.
מתוך עצלות לסמן כל יום ראשון בקבוק חדש, תפרתי צמיד מעטפת מבד שהטבעתי עליו את החותמת.
כל מה שנשאר לעשות בבוקר יום א' הוא להחליף את הבקבוק.
וכך זה נראה:



ובמצב פרוס:


ואם כבר מדברים על חיות, בואו נתרכז בצלילים שהן משמיעות.
עברית שפה כל כך עשירה. במקום לשאול את הקטנטנים איך עושה פרה, שאלו איך גועה פרה...


עד פה יחסית פשוט, אה? ידעתם הכל? עכשיו נראה אתכם:


שירת הלווייתנים היא צלילים ארוכים בתדר נמוך המשמשים לתקשורת.
זוג בעלי חיים שנוטים לבלבל אותנו הם האיל והצבי. על מנת לעשות סדר, נעזרתי באתר השפה העברית.
קודם הם עושים סדר בשמות:
אַיָל (ayal) הוא הזכר של האיילה.
אֱיָל (eyal) משמעו כח, אומץ או עזרה.
אַיִל (ayil) הוא הזכר של הכבשה. צורת הנסמך של אַיִל היא אֵיל, כדוגמת אֵיל הון או אֵיל נפט.
אִיל (il) היא תולעת מזיקה.
הצבי שייך למשפחת הפריים. הוא קל רגליים ובתנ"ך הינו סמל למהירות. למילה צבי משמעות נוספת והיא תפארת והדר.

כבשה חונבת (חנוב הוא כבש במצרית עתיקה) ופועה. 
צפרדע מערדעת (ערדעא היא צפרדע בארמית) ומקרקרת.

עוד? מציעה לא לקפח את העופות:
אווז וברווז מגעגעים, אפרוח מצייץ ומצפצף, דוכיפת מהדהדת, זמיר מסתלסל, חסידה מלקלקת, טווס צווח, יונה הומה והוגה, ינשוף נושף, נץ מצפצף, נשר צועק וצורח, עורב קורא, ציפור מצייצת, מצקצקת, מצפצפת, שרה ומזמרת, תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש ותרנגול הודו מהלצר וקורא.

תמונות נוספות של החותמות שלי ניתן לראות בחשבון האינסטגרם שלי (tamargl77).

אוהבים את הבלוג? רוצים שאשלח לכם לינק למייל כל פעם שאכתוב פוסט חדש? הרשמו ל"קבלת עדכונים במייל" במשבצת מצד שמאל למעלה (מתחת ל"פרטים עלי"). שימו לב שיש לפתוח ולאשר את המייל שיישלח אליכם לאחר ההרשמה.

אשמח אם תכתבו לי תגובות, הערות, הארות, רעיונות ועוד....
להתראות בפוסט הבא,
תמר

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

הכי כייף להכין לבד! הדרכה לגילוף חותמות

סביר להניח שבתור מכורה, אני לא אובייקטיבית, אבל מתלהבת לשתף בכייף הגדול של גילוף חותמות.
מצורפת בזאת הדרכה ואזהרה מהתמכרות חדשה...

אלו החומרים שצריכים:


ניסיתי מספר משטחי גומי. ההמלצה שלי היא הבלוק הורוד של חברת Speedy-Carve. הוא רך, גמיש ונח לעבודה. אם היה קצת יותר עבה, הוא היה מושלם. אני רוכשת אותו און-ליין מחנות מסטיקים. בחו"ל אמנם יותר זול, אבל המשלוח לארץ יקר. את האימונים הראשונים, כדאי לעשות על מחקים פשוטים...
בחנות מסטיקים, ניתן למצוא גם את סכיני הגילוף וכריות הדיו.
בשלב ראשון, אני מציירת את הציור של החותמת שמעוניינת ליצור על נייר שקוף בעזרת עפרון רך (HB2). ממליצה בהתחלה לבחור ציור פשוט (צללית של סירה למשל).
הצד המצוייר פונה לבלוק, בזכות הנייר שקוף, קל לי למקם את הציור על הבלוק. בעזרת הצד האחורי של הסכין (ניתן להשתמש גם בכפית), אני עוברת על הציור וכך מעבירה אותו לבלוק:



לאחר ההעברה, כשהציור כולו ברור על גבי הבלוק,  חותכת ריבוע מסביב לציור וכך מקבלת משטח נח לעבודה.
וכעת בעזרת הסכין החדה, מתחילה לגלף מסביב לכל קווי המתאר...


לאחר שגילפתי בעזרת הסכין החדה, הבלוק נראה כך:


ועכשיו ניתן לעבור לסכין המשולשת ולהוציא את כל האזורים הורודים:


ואז מגיע השלב המרגש- בדיקת החותמת! אין צורך בכרית דיו גדולה. אני פשוט הופכת את כרית הדיו שלי ומתופפת על הבלוק. בדיוק כמו בתמונה:


הופכים על נייר, מהדקים חזק מלמעלה...


ו...טה-דם! נולדה חותמת חדשה!


ממליצה מאוד לנסות לגלף חותמת לבד! הסוד הוא בהתמדה. ככל שמגלפים יותר, רמת הדיוק עולה.
ולמה דווקא חותמת של כבשה? תגלו בפוסט הבא...

זוכרים את הערמומית מהפוסט הקודם? אז תוך כדי הכנת החותמת, היא צלמה אותי בוידאו (תודה נועה! וכמובן תודה גם לשעיה, בן-זוגי, על התמונות). מצורפים ארבעה סרטונים שניתן להיעזר בהם:

יום שישי, 22 באוגוסט 2014

השקעה קטנה = שדרוג גדול

בכורתי נועה חגגה, באביב האחרון,  יום הולדת 9. הערמומית הצליחה לשכנע את סבתא שתקח אותה בקיץ לטיול בלונדון. כשהגיע תאריך יום ההולדת לא היה דבר מתאים יותר מעריכת מסיבת תה...מי יודע, אולי המלכה תואיל בטובתה להזמינה לביקור בארמון ( :
עיבדנו יחד את הרעיון עד לגיבוש תוכנה וצורתה של המסיבה. עיצבנו חותמות בנושא - קנקן תה, כוסות וכיתוב מתאים, אותן הטבענו על מפיות נייר לבנות פשוטות. היופי הוא שכל אחד יכול להכין חותמות, גם מתפוחי אדמה (בקרוב אעלה פוסט עם הדרכה להכנת חותמות גומי כמו שלי)...אפשר גם לקנות חותמות של אותיות ולהטביע כיתובים מתאימים. השקעה קטנה המשדרגת ומוסיפה נופך מיוחד, מסקרן ומגרה...
רוצים לראות תמונות? בבקשה:


הטבעת חותמות על מפיות - מאמץ קטן, שדרוג גדול
גם שקיות ההפתעה הוטבעו בחותמות של הוד מעלתה. ברקע אפשר לראות את שרשרת הדגלונים שתפרתי (הבדים מנתנאלה). במקום סרט אלכסון, השתמשתי בתחרה שהפכה את הדגלונים לחגיגיים במיוחד...

מסיבת תה - משאירה חותם

במהלך המסיבה, הבנות שחקו בחבילה עוברת שבמקום משימות היו בה עובדות מעניינות על תה. הנה קישור למאמר מעניין על ההסטוריה של התה.

אירוע נוסף שנחגג במשפחתנו לאחרונה הוא חתונת הזהב של הורי (כן, כן כבר סובלים אחד את השניה חמישים שנה!).
את ירח הדבש בשנת 1964, הם חגגו בטיול בצפון הארץ על וספה. מכאן הרעיון להכין להם חותמת של וספה עם כמה תוספות קטנות...
כך נראו המפיות בארוחה הערב שערכנו לכבודם:

חותמת וספה - משאירה חותם

והנה הזוג הצעיר ברכיבה נוסטלגית ברחובות תל-אביב:


המון המון מזל-טוב אמאבא!
להתראות בפוסט הבא,
תמר

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

בת-מצווש, או: איך הכל התחיל?

אחיינית שלי הגיעה למצוות. מאורע מרגש מאוד...היה לי ברור שאני רוצה להעניק לה מתנה מושקעת. היא מאוד אוהבת לבשל ולכן למזלי כבר היה לי כיוון...
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:




תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!


והנה הגברת בפעולה:


ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...

נעזרתי הרבה באתר המקסים של השפה העברית, במלון עברי ברשת המילוג, ובאתר המדהים של האקדמיה ללשון עברית.
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.

להתראות בפוסט הבא,
תמר