יום שני, 4 במאי 2015

המירוץ לעשר

אביב הגיע, יום הולדת בא... ונועה שלנו חוגגת עשר!
השנה הוחלט לחגוג עם כל הכיתה. בישיבה משפחתית נבחר הנושא-  "המירוץ למיליון" בשינוי קל: "המירוץ לעשר"...

המשימה הראשונה,  הכנת הזמנות בסגנון המירוץ למיליון. חשבנו לעצב ולהדפיס מעטפות בסגנון המירוץ, אבל רגע- איך אפשר לתכנן אירוע ללא חותמות?!

הזמנות ליום הולדת עשר בסגנון ה"מירוץ למליון"

מעטפות צהובות עם החתמה בדיו שחור ויש לנו הזמנה! פרטי המסיבה נכתבו כסימן דרך (הבסיס נלקח מפה).

הכיתה חולקה לשתי קבוצות- בנים מול בנות.

בנים נגד בנות. כל קבוצה בצבע שונה

חוגגים עשר ולכן תוכננו עשר משימות (נעזרנו בפוסט הנפלא הזה של אמאבא).
כל משימה במעטפה עם לוגו המירוץ. להיט!

לוגו המירוץ בשלל צבעים על מעטפות. מעטפה לכל משימה.


המעטפות היו להיט! האותיות כמובן מקסם שימושי

אז מה היה לנו?

משימה ראשונה: "מי אוהב שוקולד?" כל קבוצה בחרה חמישה מתמודדים. הונחו שתי שורות של קעריות חלב. בעזרת "טים-טם" (סוג של שוקולד שיכול לשמש כ"קש") כל מתמודד שאב את החלב מהקערית. הקבוצה הראשונה שסיימה את כל החלב- ניצחה!

משימה שניה: "מי יודע לפענח כתב חרטומים?" הכנו שני בריסטולים לכל קבוצה. בראשון- חמש שאלות על נועה. בשני- משפט בכתב חרטומים. כתלות במספר התשובות הנכונות שכל קבוצה ענתה, היא קבלה קוד לפענוח כתב החידה...

הבנות הצליחו לפענח ראשונות את כתב החידה וגילו שעליהן להרים את נועה עשר פעמים על כסא ועוד פעם אחת לשנה הבאה...

אם כבר יש חותמת, על הדרך הכינותי שרשרת דגלונים...

משימה שלישית: הדבקתי לוגו של המירוץ בתחתית גזע עץ. לקבוצות הוגדר מרחב החיפושים וקדימה לחיפוש... הטקטיקה של החבאה נמוכה הוכיחה את עצמה ולא היה להם מאוד פשוט למצוא...בסופו של דבר הבנים נצחו!

משימה רביעית: "מי מגלה ארצות?" כל קבוצה קבלה עשרה דגלונים (שמתם לב למוטיב העשר?!) שאותם סדרה על בריסטול וכתבה לאיזו מדינה שייך כל דגל...


משימה חמישית: על כל קבוצה לאסוף בדיוק 50 אצטרובלים ולסדרם בצורת לב.

משימה שישית: "מי אוהב סושי?" כל קבוצה בחרה חמישה מתמודדים שקבלו מקלות סיניים. לכל מתמודד היתה קערית קטנה. המתמודד הראשון קבל 5 גרגירי שעועית ורק בעזרת המקלות היה צריך להעביר למתמודד הבא. רק ברגע שהעביר את כולם, המתמודד הבא מתחיל להעביר הלאה. הקבוצה הראשונה שהעבירה את כל השעועית לקערה האחרונה נצחה!


משימה שביעית: עומדים קבוצה מול קבוצה וכל אחת בתורה שרה שיר יום הולדת לכבוד נועה. הקבוצה הראשונה שנותרת ללא מילים- מפסידה...


משימה שמינית: "מי יודע לעמוד על המשמר?" בוחרים שני מתמודדים מכל קבוצה. אחד עומד במקום והשני מנסה להצחיק את המתמודד היריב. הראשון שצוחק, מפסיד.

משימה תשיעית: "מי אוהב בורקס?" נועה! תלינו שני בורקסים על חוט וכל מתמודד נתבקש לאכול אותו ללא עזרת הידיים. הראשון שמסיים- הוא המנצח!

ומשימה אחרונה: משיכה בחבל!

הילדים ממש נהנו. שיתפו פעולה ובילינו יחד שעתיים בלי להרגיש... הטעות היחידה, היתה הניקוד... מה שגרם לתחרותיות ולחץ... בדיעבד, לא הייתי מחלקת לשתי קבוצות אלא כל פעם מתמודדים שונים ומשחק על כבוד ולא על נקודות...

ואין חגיגה בלי בלי העוגה....
זוכרים את תמוז? מהפוסט הראשון... שבזכותה התמכרתי לחותמות... תמוז גם בשלנית וגם אופה והכי חשוב - בת הדודה האהובה של נועה... במשך שבועות הן תכננו את העוגה. עוגת שלוש שכבות שכל שכבה מייצגת סדרת ספרים שנועה אוהבת. פעם ראשונה (ואחרונה!!!) שנכנס אלי בצק סוכר הביתה...




קומה ראשונה - משחקי הרעב. קומה שניה- הארי פוטר וקומה שלישית- פרסי ג'קסון. 5 שעות של עבודה אינטנסיבית...לגמרי לבדן...אני עצמתי עיניים וניסיתי להתעלם מהבלגן....

וטה-דם, יש לנו עוגה! תודה תמוז!



מזל טוב ילדה אהובה שלי! אמא'לה- אני אמא עשר שנים!
אוהבת אותך ה מ ו ן !

יום חמישי, 26 במרץ 2015

מקום המפלט שלי...

מאוכזבת מתוצאות הבחירות. מאוכזבת לגלות שאני בדעת מיעוט. תמימה מדי. עצוב לי לראות ולהרגיש כמה שנאת חינם יש פה. ימין מול שמאל. ערבי מול יהודי. פליט מול אזרח. דתי מול חילוני. ייאוש מול תקווה.
יש שיאמרו אדישות ובריחה, אבל אני שומרת על השפיות שלי בעזרת התנתקות. משתדלת כמה שפחות לשמוע חדשות, כמה שפחות לקרוא עיתונים. בת יענה. רק שבמקום לטמון את הראש עמוק בחול, אני טומנת אותו עמוק באינסטגרם ובפינטרסט. נהנית מהדברים הקטנים. מתפעלת מכמות האנשים היצירתיים פה... יכולה לבלות פה שעות (כמה השראה יש פה!!!) והיום משתפת בסיור וירטואלי במחוזות הללו...

הראשונה, אמנית אמריקאית שגדלה בדרום אמריקה וכיום מתגוררת במקסיקו. שמה Geninne D. Zlatkis. מגלפת בחסד והיום גם מתעסקת בקרמיקה:

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on


A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on

מעצבת בריטית, שגם היא טיילה הרבה בעולם וגדלה בארה"ב. שמה Andrea Lauren. אלופה בגילוף הדפסי לינולאום.




אמנית נוספת שאני נהנית לעקוב אחריה (אולי אחריו? הכל ביפנית אז לא ברור אם מדובר בגבר או אשה) היא
Tams Works. איזו חריצות! כל יום מעלה חותמת חדשה! והדיוק, וואו איזה דיוק!

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

מגלפת החותמות הבאה היא Mamalaterre. מוכשרת בטירוף. מגלפת פורטרטים מדהימים...!

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

מקום נוסף שמעלים לי את תחושת הזמן הינו הפינטרסט...
באחד משיטוטי נתקלתי בג'ירפה המדהימה הזו של MJ Da Luz.


ובציור המקסים הזה של Susan Batori:


הציורים הללו נתנו לי רעיון! במקום להתעסק בשנאת חינם בואו נפזר אהבת חינם! ישבתי לגלף חותמות ענק למעטפות. לאן המעטפות יישלחו? הפתעה! עדיין לא מגלה!
הנה הג'ירפה שלי: 



 והנה הדב השמן והמהמם הזה שכתובת הנמען תצא מפיו:


ועם האוכל בא התיאבון. ויש לי עוד מלא רעיונות למעטפות מדליקות...


והנבחרת שלי ביחד:



למי מיועדות המעטפות ומה יהיה בפנים? בפוסט הבא...
להתראות,
תמר

יום שישי, 6 במרץ 2015

פורים שמח ומבדח!

פורים שמח ומבדח! אזני המן לפי המתכון של עוגיות מגולגלות מאת קרין גורן


יום שלישי, 3 במרץ 2015

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).


עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:


שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...


מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!


בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:


בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...


והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...


פורים שמח ומבדח!
תמר

יום שבת, 24 בינואר 2015

כשמיקמק פגש תות

הקטנצ'יק מסתבר כבר גדול, חוגג שישה חורפים... ילד חורף מתוק שכל כך להוט לערוך מסיבה גדולה בבית לכל החברים... ואני? כל עוד יש מסיבה בגן, למה צריך גם הפקה בבית? ועוד בחורף ירושלמי... אם נתחיל בהפקות בגיל 6, בבר מצווה נטיס את כולם לירח???...
בסופו של דבר סיכמנו על מסיבונת לכמה חברים. להזמין רק חלק מילדי הגן בעייתי ולכן הפתרון היה להזמין חברים משנה שעברה.
ילד היומולדת, שפנטז והתעסק עם המסיבה שלו חודשים, רצה בהתחלה יום הולדת תות.
אפילו שתלנו תותים בגינה שיהיו מוכנים לקראת המסיבה...

ילד תות. שתלנו מראש תותים שיהיו בשלים לקראת האירוע...
אחר כך החליט שבעצם מתאים לו יום הולדת מיקמק (עיר וירטואלית בשם העולם של מיקמק). כשהתחלנו לחשוב על משחקים למסיבה, החלטנו לשלב בין שני הנושאים. כך נוצרה המסיבה ש"מיקמק פוגש תות".
התיישבתי לגלף לו מלא חותמות של המיקמקים האהובים עליו וכמובן איך אפשר בלי חותמת של תות...

שש חותמות מיקמקים ועוד תות אחד לשנה הבאה...
עידו הכין חבילה עוברת. החתים מיקמקים על מדבקות וכל המשחקים שהכנו שולבו כמשימות בחבילה.

מכינים הכל לחבילה עוברת

חבילה עוברת המשלבת את המשחקים כמשימות
תפרתי תותים מבד (גם מלֶבֶד וגם מבדים שקבלתי פעם מתנה בסופ"ש קסום שארגנה נתנאלה) שאותם שילבנו במשחקים.
הדרכה לתפירת התותים מפה. במקום להכניס נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור מיקמקים. במקום תחרות הליכה עם ביצה על כף, תחרות הליכה עם תות. והשוס- זריקת תות על מיקמקים ששימשו כמטרות. "כלי הירי" עשוי מכוס פלסטיק חתוכה שעליה מולבש בלון.

תותים מבד- איזה כייף לתפור אותם

כלי ירי לתותים מכוס פלסטיק חתוכה ובלון

במקום נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור. נעה קראה למשחק הזה בשם הגאוני- חירתות...
מרב התרגשות, שכחתי לצלם את שולחן יום ההולדת. אבל לשמחתי יש תיעוד של המפיות. חותמות האותיות נרכשו מקסם שימושי. בנוסף הטבענו תותים על מפיות לקינוח...

החתמת מפיות - פשוט ומשדרג כל אירוע
וכמובן- מה שווה מסיבת יום הולדת בלי שקית הפתעה? תפרתי שקים קטנים ואיזה כייף שיש חותמות להטביע לקישוט...

שקיק עם הרבה הפתעות 

המון המון מזל טוב קטנצ'יק שלי! לא משנה כמה תגדל, בשבילי תמיד תהיה הקטן שלי...!


אוהבת המון!
אמא


יום ראשון, 21 בדצמבר 2014

חנוכה שמח!

מעטפות נייר מלאות במטבעות שוקולד

קישוט למסיבת חנוכה שבסופה כל ילד יוצא עם מעטפה מתוקה

מטביעים חנוכיות לתפארת בעזרת החותמות מהפוסט הקודם

יום שלישי, 16 בדצמבר 2014

כל אחד יכול

גילוף חותמות...כבר אמרתי שזה כייף אדיר?!

מזמן הפסקתי לגלף רק בלילות, הקטנצ'יק מיד קלט אותי וביקש גם! הפספוס עוד לא בן שש ואני ממש פעורת פה וגאה מאוד למראה התוצאות. הסברתי לו שאסור לכוון את הסכין לכיוון האצבעות ונתתי לו חופש יצירתי...

גילוף חותמות כל כך פשוט - כל אחד יכול!

וכמובן אפשר לראות בתמונות:

גם קטנטנים יכולים לגלף חותמות

ויש גם סרטון:



עידו גילף לגמרי לבדו צורות פשוטות- עיגול, ריבוע ומשולש. ואז- חגיגה.... הדמיון עובד שעות נוספות.
תראו מה הוא עשה עם החותמות שלו ושאריות גומי:

מצורות פשוטות ניתן לבנות אינסוף יצירות

אפשר לבנות שכונה שלמה...עיר לתפארת...
על ערי בירה, ערי פרזות, עיירות ובירניות תוכלו לקרוא פה.

עידו התלהב מהחותמות וכל יום רוצה לגלף חותמת חדשה. ניצלנו זאת להגדיל את אוסף הצורות הגאומטריות שלנו.
עכשיו אנחנו מוכנים לחורף הירושלמי...מתאים לנו כמה ימים מושלגים.









וגם אני לא התאפקתי...זו הטירה שלי


עכשיו כבר בדרך לגלף נרות וחנוכיות....
חנוכה שמח!
תמר