אחיינית שלי הגיעה למצוות. מאורע מרגש מאוד...היה לי ברור שאני רוצה להעניק לה מתנה מושקעת. היא מאוד אוהבת לבשל ולכן למזלי כבר היה לי כיוון...
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:
תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!
והנה הגברת בפעולה:
ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...
נעזרתי הרבה באתר המקסים של השפה העברית, במלון עברי ברשת המילוג, ובאתר המדהים של האקדמיה ללשון עברית.
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.
להתראות בפוסט הבא,
תמר
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:
תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!
והנה הגברת בפעולה:
ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.
להתראות בפוסט הבא,
תמר
את מוכשרת שאין דברים כאלה! תמשיכי ליצור ולכייף! תמר שגיא
השבמחקהסמקתי...תודה!
השבמחקכיצד את מכינה את כל החותמות הללו?
השבמחקיש הדרכה מפורטת בבלוג. שתי רשומות קדימה... כיף גדול!
מחק