מקום המפלט שלי...

מאוכזבת מתוצאות הבחירות. מאוכזבת לגלות שאני בדעת מיעוט. תמימה מדי. עצוב לי לראות ולהרגיש כמה שנאת חינם יש פה. ימין מול שמאל. ערבי מול יהודי. פליט מול אזרח. דתי מול חילוני. ייאוש מול תקווה.
יש שיאמרו אדישות ובריחה, אבל אני שומרת על השפיות שלי בעזרת התנתקות. משתדלת כמה שפחות לשמוע חדשות, כמה שפחות לקרוא עיתונים. בת יענה. רק שבמקום לטמון את הראש עמוק בחול, אני טומנת אותו עמוק באינסטגרם ובפינטרסט. נהנית מהדברים הקטנים. מתפעלת מכמות האנשים היצירתיים פה... יכולה לבלות פה שעות (כמה השראה יש פה!!!) והיום משתפת בסיור וירטואלי במחוזות הללו...

הראשונה, אמנית אמריקאית שגדלה בדרום אמריקה וכיום מתגוררת במקסיקו. שמה Geninne D. Zlatkis. מגלפת בחסד והיום גם מתעסקת בקרמיקה:

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on Mar 15, 2015 at 10:12pm PDT

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on Feb 21, 2015 at 10:40am PST

מעצבת בריטית, שגם היא טיילה הרבה בעולם וגדלה בארה"ב. שמה Andrea Lauren. אלופה בגילוף הדפסי לינולאום.

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Jan 26, 2015 at 5:31am PST

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Sep 3, 2014 at 9:08am PDT

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Feb 9, 2015 at 6:13am PST

אמנית נוספת שאני נהנית לעקוב אחריה (אולי אחריו? הכל ביפנית אז לא ברור אם מדובר בגבר או אשה) היא
Tams Works. איזו חריצות! כל יום מעלה חותמת חדשה! והדיוק, וואו איזה דיוק!

A photo posted by Tam (@tamsworks) on Feb 24, 2015 at 12:38am PST

A photo posted by Tam (@tamsworks) on Nov 12, 2014 at 2:52pm PST

מגלפת החותמות הבאה היא Mamalaterre. מוכשרת בטירוף. מגלפת פורטרטים מדהימים...!

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on Feb 22, 2015 at 8:28pm PST

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on Jan 18, 2015 at 8:25pm PST

מקום נוסף שמעלים לי את תחושת הזמן הינו הפינטרסט...
באחד משיטוטי נתקלתי בג'ירפה המדהימה הזו של MJ Da Luz.

ובציור המקסים הזה של Susan Batori:

הציורים הללו נתנו לי רעיון! במקום להתעסק בשנאת חינם בואו נפזר אהבת חינם! ישבתי לגלף חותמות ענק למעטפות. לאן המעטפות יישלחו? הפתעה! עדיין לא מגלה!

הנה הג'ירפה שלי: 

 והנה הדב השמן והמהמם הזה שכתובת הנמען תצא מפיו:

ועם האוכל בא התיאבון. ויש לי עוד מלא רעיונות למעטפות מדליקות...

והנבחרת שלי ביחד:

למי מיועדות המעטפות ומה יהיה בפנים? בפוסט הבא...

להתראות,

תמר

פורים שמח ומבדח!

פורים שמח ומבדח! אזני המן לפי המתכון של עוגיות מגולגלות מאת קרין גורן

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).

עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:

שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...

מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!

בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:

בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...

והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...

פורים שמח ומבדח!
תמר

כשמיקמק פגש תות

הקטנצ'יק מסתבר כבר גדול, חוגג שישה חורפים... ילד חורף מתוק שכל כך להוט לערוך מסיבה גדולה בבית לכל החברים... ואני? כל עוד יש מסיבה בגן, למה צריך גם הפקה בבית? ועוד בחורף ירושלמי... אם נתחיל בהפקות בגיל 6, בבר מצווה נטיס את כולם לירח???...
בסופו של דבר סיכמנו על מסיבונת לכמה חברים. להזמין רק חלק מילדי הגן בעייתי ולכן הפתרון היה להזמין חברים משנה שעברה.
ילד היומולדת, שפנטז והתעסק עם המסיבה שלו חודשים, רצה בהתחלה יום הולדת תות.
אפילו שתלנו תותים בגינה שיהיו מוכנים לקראת המסיבה...

ילד תות. שתלנו מראש תותים שיהיו בשלים לקראת האירוע...

אחר כך החליט שבעצם מתאים לו יום הולדת מיקמק (עיר וירטואלית בשם העולם של מיקמק). כשהתחלנו לחשוב על משחקים למסיבה, החלטנו לשלב בין שני הנושאים. כך נוצרה המסיבה ש"מיקמק פוגש תות".
התיישבתי לגלף לו מלא חותמות של המיקמקים האהובים עליו וכמובן איך אפשר בלי חותמת של תות...

שש חותמות מיקמקים ועוד תות אחד לשנה הבאה...

עידו הכין חבילה עוברת. החתים מיקמקים על מדבקות וכל המשחקים שהכנו שולבו כמשימות בחבילה.

מכינים הכל לחבילה עוברת

חבילה עוברת המשלבת את המשחקים כמשימות

תפרתי תותים מבד (גם מלֶבֶד וגם מבדים שקבלתי פעם מתנה בסופ"ש קסום שארגנה נתנאלה) שאותם שילבנו במשחקים.
הדרכה לתפירת התותים מפה. במקום להכניס נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור מיקמקים. במקום תחרות הליכה עם ביצה על כף, תחרות הליכה עם תות. והשוס- זריקת תות על מיקמקים ששימשו כמטרות. "כלי הירי" עשוי מכוס פלסטיק חתוכה שעליה מולבש בלון.

תותים מבד- איזה כייף לתפור אותם

כלי ירי לתותים מכוס פלסטיק חתוכה ובלון

במקום נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור. נעה קראה למשחק הזה בשם הגאוני- חירתות...

מרב התרגשות, שכחתי לצלם את שולחן יום ההולדת. אבל לשמחתי יש תיעוד של המפיות. חותמות האותיות נרכשו מקסם שימושי. בנוסף הטבענו תותים על מפיות לקינוח...

החתמת מפיות - פשוט ומשדרג כל אירוע

וכמובן- מה שווה מסיבת יום הולדת בלי שקית הפתעה? תפרתי שקים קטנים ואיזה כייף שיש חותמות להטביע לקישוט...

שקיק עם הרבה הפתעות 

המון המון מזל טוב קטנצ'יק שלי! לא משנה כמה תגדל, בשבילי תמיד תהיה הקטן שלי...!

אוהבת המון!
אמא

חנוכה שמח!

מעטפות נייר מלאות במטבעות שוקולד

קישוט למסיבת חנוכה שבסופה כל ילד יוצא עם מעטפה מתוקה

מטביעים חנוכיות לתפארת בעזרת החותמות מהפוסט הקודם

כל אחד יכול

גילוף חותמות...כבר אמרתי שזה כייף אדיר?!

מזמן הפסקתי לגלף רק בלילות, הקטנצ'יק מיד קלט אותי וביקש גם! הפספוס עוד לא בן שש ואני ממש פעורת פה וגאה מאוד למראה התוצאות. הסברתי לו שאסור לכוון את הסכין לכיוון האצבעות ונתתי לו חופש יצירתי...

גילוף חותמות כל כך פשוט - כל אחד יכול!

וכמובן אפשר לראות בתמונות:

גם קטנטנים יכולים לגלף חותמות

ויש גם סרטון:



עידו גילף לגמרי לבדו צורות פשוטות- עיגול, ריבוע ומשולש. ואז- חגיגה.... הדמיון עובד שעות נוספות.
תראו מה הוא עשה עם החותמות שלו ושאריות גומי:

מצורות פשוטות ניתן לבנות אינסוף יצירות

אפשר לבנות שכונה שלמה...עיר לתפארת...
על ערי בירה, ערי פרזות, עיירות ובירניות תוכלו לקרוא פה.

עידו התלהב מהחותמות וכל יום רוצה לגלף חותמת חדשה. ניצלנו זאת להגדיל את אוסף הצורות הגאומטריות שלנו.
עכשיו אנחנו מוכנים לחורף הירושלמי...מתאים לנו כמה ימים מושלגים.

וגם אני לא התאפקתי...זו הטירה שלי

עכשיו כבר בדרך לגלף נרות וחנוכיות....
חנוכה שמח!
תמר

ספרים רבותי, ספרים!

בורכתי בילדה שאוהבת לקרוא.
כשהיתה קטנטונת, היא לא ישבה לרגע. חברות יעצו לי לשקול ריטלין...
עד גיל שנתיים, לא הצלחתי לקרוא לה ספר מהתחלה ועד הסוף. מהר מאוד הבנתי שאין צורך לבוא עם שמיכה לדשא השכונתי. אין מצב לשבת בנחת על השמיכה ולקשקש עם שאר האמהות...הרי לא ישבתי לרגע. התרוצצתי אחרי השובבה הסקרנית הזו שהגיעה לכל מקום.
השנים חלפו, השובבה עלתה לכיתה א' ולמדה לקרוא. ועכשיו? היא מסוגלת לשבת שמונה שעות רצוף ולקרוא...
לא נעים להודות, אבל לדעתי בשלוש השנים שהיא קוראת, היא כבר קראה יותר עמודים ממה שאני ובן זוגי קראנו אי פעם.

ספר בשבילי הוא קדוש. לא מסוגלת לראות ספר מקומט וחלילה קרוע. את הספרים ה"פצועים" מהספרייה, אנחנו מתקנות.

אספתי מונחים מעניינים הקשורים בספרים:
עם הספר- הוא כינוי לעם ישראל, עמו של ספר הספרים, הוא התנ"ך. מקור הביטוי הוא בדברי מוחמד בקוראן. האסלאם כולל בביטוי זה לא רק את היהודים אלא גם את הנוצרים וכן כמה עמים מונותאיסטים אחרים, שיש להם אמונות משותפות מסויימות הכתובות ב"ספר". יש המשתמשים בביטוי זה לא במשמעותו המקורית, המתייחסת אל ספר הספרים, אלא במשמעות של אהבת ספרים בכלל. (מתוך ויקיפדיה והשפה העברית).

חמור נושא ספרים- אדם הלומד דברים אבל אינו יודע את ערכם האמיתי. כמו שהחמור יכול לשאת עליו ספרים אבל הוא אינו יודע את ערכם האמיתי, כך הוא גם מי שלומד בספרים אבל אינו יודע את ערכם ואת עומקם האמיתי של הדברים. אדם יכול לחזור ולדבר על התכנים שבספרים, אולם כל עוד הם אינם הופכים עבורו ל"תורת חיים", לקודקס שעל פיו האדם מנהל את אורחות חייו, הרי שהלימוד נותר חיצוני בלבד. מעניין שהביטוי 'חמור נושא ספרים' נכתב בקוראן כביקורת על היהודים שלטענת המוסלמים הם אמנם עם יודעי ספר הספרים, אבל הם רק בגדר "חמור" מאחר והם לא חיים על פי התובנות והערכים שבאותו הספר. ההגדרה לקוחה מפה.

ומתוך אתר האקדמיה ללשון העברית:
עִיּוּל- רישום של פריט כערך בקטלוג, במילון, באנציקלופדיה או ברשימה אחרת. הפועל עִיֵּל פירושו 'הכניס' ומקורו בארמית.

מהדורה- הדפסה ראשונה או מחודשת של ספר, וכן כלל העותקים היוצאים בהדפסה אחת. מקור המילה בארמית. השורש הארמי ה.ד.ר מקביל לשורש העברי ח.ז.ר. המילה מהדורה משמשת בעברית החדשה גם במשמעות דבר החוזר בשינויים, כגון בצירוף 'מהדורת חדשות'.

כיתוב דש- דש בעטיפה של ספר הוא קיפול השוליים אל פנים הכריכה. הטקסט המודפס עליו מכונה 'כיתוב דש'. (הטקסט על גב הספר מכונה 'כיתוב גב'.)

תו ספר- תווית המודבקת על ספר ומציינת את שייכותו לאדם מסויים או לאוסף מסויים. זהו תרגום למונח הרווח 'אקס ליבריס' (בלטינית: מן+ספרים). ולדעתי, אם עוסקים בסימון ספרים- ברור שיש צורך בחותמות!

לתולעת הספרים המתוקה שלי הכנתי חותמת תו ספר.

וכמובן שהתלהבתי אז הכינותי גם לנו ולחברים ולשכנים...

משאירה חותם: תו ספר לתולעת ספרים מתוקה במיוחד...

חותמת תו ספר זו מתנה נפלאה בעיני. גילפתי לא מעט כאלו...

מתנה לילד מיוחד שיש לו ספרייה משלו כולל מחברת תואמת למעקב אחרי השאלת הספרים

חותמת "בארטר"- שיעור ביוונית עתיקה בעד תו ספר... 

חותמת לילדה שאוהבת סוסים וצ'לו

לאחיין המתוק שלי, בעקבות ביקור בתערוכה המקסימה "אור וצל" במוזיאון המדע.

מתנה לילד שחולם להיות קוסם

חותמת לאחיינית המתוקה שלי...

חותמת לחברים. כייף לתת מתנות לאנשים שמעריכים עבודת יד...

חותמת מתנה לחברה של נועה שיש לה לא מעט חתולים...

שמתם לב שאני מחבבת ינשופים?

תו ספר- ברור שהכי מתאים זה הינשוף...

יש עוד דוגמאות פה.
איך אתם מסמנים את הספרים שלכם?
להתראות בפוסט הבא,
תמר