יום חמישי, 26 במרץ 2015

מקום המפלט שלי...

מאוכזבת מתוצאות הבחירות. מאוכזבת לגלות שאני בדעת מיעוט. תמימה מדי. עצוב לי לראות ולהרגיש כמה שנאת חינם יש פה. ימין מול שמאל. ערבי מול יהודי. פליט מול אזרח. דתי מול חילוני. ייאוש מול תקווה.
יש שיאמרו אדישות ובריחה, אבל אני שומרת על השפיות שלי בעזרת התנתקות. משתדלת כמה שפחות לשמוע חדשות, כמה שפחות לקרוא עיתונים. בת יענה. רק שבמקום לטמון את הראש עמוק בחול, אני טומנת אותו עמוק באינסטגרם ובפינטרסט. נהנית מהדברים הקטנים. מתפעלת מכמות האנשים היצירתיים פה... יכולה לבלות פה שעות (כמה השראה יש פה!!!) והיום משתפת בסיור וירטואלי במחוזות הללו...

הראשונה, אמנית אמריקאית שגדלה בדרום אמריקה וכיום מתגוררת במקסיקו. שמה Geninne D. Zlatkis. מגלפת בחסד והיום גם מתעסקת בקרמיקה:

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on


A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on

מעצבת בריטית, שגם היא טיילה הרבה בעולם וגדלה בארה"ב. שמה Andrea Lauren. אלופה בגילוף הדפסי לינולאום.




אמנית נוספת שאני נהנית לעקוב אחריה (אולי אחריו? הכל ביפנית אז לא ברור אם מדובר בגבר או אשה) היא
Tams Works. איזו חריצות! כל יום מעלה חותמת חדשה! והדיוק, וואו איזה דיוק!

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

A photo posted by Tam (@tamsworks) on

מגלפת החותמות הבאה היא Mamalaterre. מוכשרת בטירוף. מגלפת פורטרטים מדהימים...!

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on

מקום נוסף שמעלים לי את תחושת הזמן הינו הפינטרסט...
באחד משיטוטי נתקלתי בג'ירפה המדהימה הזו של MJ Da Luz.


ובציור המקסים הזה של Susan Batori:


הציורים הללו נתנו לי רעיון! במקום להתעסק בשנאת חינם בואו נפזר אהבת חינם! ישבתי לגלף חותמות ענק למעטפות. לאן המעטפות יישלחו? הפתעה! עדיין לא מגלה!
הנה הג'ירפה שלי: 



 והנה הדב השמן והמהמם הזה שכתובת הנמען תצא מפיו:


ועם האוכל בא התיאבון. ויש לי עוד מלא רעיונות למעטפות מדליקות...


והנבחרת שלי ביחד:



למי מיועדות המעטפות ומה יהיה בפנים? בפוסט הבא...
להתראות,
תמר

יום שישי, 6 במרץ 2015

פורים שמח ומבדח!

פורים שמח ומבדח! אזני המן לפי המתכון של עוגיות מגולגלות מאת קרין גורן


יום שלישי, 3 במרץ 2015

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).


עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:


שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...


מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!


בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:


בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...


והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...


פורים שמח ומבדח!
תמר