בגובה העיניים

ההורים שלי גרים בדרום. 20 שנה במדבר הספיקו לי...
אחרי הצבא, עברתי לירושלים והתאהבתי בה. מאז אני פה ונהנית לגדל את ילדי בעיר. הבאסה היחידה היא שסבא וסבתא רחוקים...!
אמנם לא רואים אותם בתדירות גבוהה, אבל כשנפגשים הם לגמרי שלנו!
אמא שלי היא ללא ספק ה-סבתא! אני קוראת לה "סבתא מאתגרת"...
כשילדי היו קטנים, היא זו שלמדה אותי לצאת איתם לטיולים "בגובה העיניים". הם מובילים וביחד מגלים המון דברים מעניינים שאף פעם לא שמת לב שקיימים ממש מתחת לאף... ובירושלים, לא משנה כמה פעמים אטייל באותה שכונה, כל פעם אגלה דברים חדשים.

לאחרונה טיילתי עם החבר'ה בשכונה שלנו וחזרנו עם שלל שמתאים לגילוף חותמות...

החתמה על נייר חום וצביעה עם עפרון צבעוני, יוצאת נהדר!

ביוני האחרון, יצאנו לקטיף דובדבנים בקיבוץ "רמת רחל". היה כל כך חם באותו יום, כך שמילאנו את הקופסה וחזרנו למזגן... אחרי שהורדתי את התמונות, לא עמדתי בפיתוי, וגילפתי חותמת... ניסיתי משטח גומי חדש שרכשתי מ"אלי אקספרס" - אך לא מוצלח לצערי כמו הורוד של ספידי...!

***

בקבוצה ירולשמית עלה אתגר חותמות...איזה כייף! המטרה- לעלות יצירה שהמרכיב העיקרי בה הוא חותמת.
האתגר האמיתי שלי הוא להעביר את השעות החמות בבית, ללא שימוש במסכים...
גילפתי חותמות של X ו"רקמנו" לנו ככל העולה על הדמיון...

הפיצי, גם כשהוא לא במסך, חולם עליו כל הזמן...

 וגם למחרת המשכנו...

עידו חזר שבוע שעבר מהקייטנה עם ציור מקסים של חייזר. כל כך התלהבתי שחזר לצייר ומייד גילפנו את הפנים של החייזר. עידו התרגש מהחותמת החדשה ומיד ישב ליצור סדרה שלמה של חייזרים...

חופשה נעימה!
תמר

קיץ, קיץ, קיץ!

איך אני אוהבת את הקיץ... שמש במרום בשמי התכלת...
מתחילה להתעורר משנת החורף שלי... יש שיגידו שאני כזו "אסטרונאוטית" שלא מתעוררת אף פעם :)
יש לי מלא רעיונות וכל מיני חשקים לשיתופי פעולה... מקווה שהמוזה תגיע ומהר!

רגע לפני החורף אזרתי אומץ וארחתי סדנת גילוף בביתי.
ערכתי שולחן, הכנתי כיבוד ושעיה ארגן פינות ישיבה בגינה... אך האורחות לא קמו לרגע... גילפו וגילפו במשך שעות מלא חותמות. היה כל כך כייף!

הכל מוכן, רק מחכה למשתתפות...

או טו טו מתחילות...

חלק מהמשתתפות הביאו איתן איורים לחותמות מתוקות, וכמובן יש הרבה דוגמאות שאני מכינה למי שלא מעוניינת לצייר

מי זוכר את הבזיליקום שלי מ"גינה לי חביבה"?

חותמות בוטניות- יפות ופשוטות לגילוף ראשון

הבלגן גדל וכך גם האושר...

וכך זה נגמר... והשאיר חשק לעוד!

היה כל כך מוצלח והיה לי ברור שאני רוצה עוד... אך החורף הכניס אותי לתנומה ארוכה. עד הטלפון של אורלי. אורלי מהקרון ראתה את החותמות מהפוסט האחרון והזמינה אותי להעביר אצלה סדנה. יווו, איזה כבוד! תודה רבה, אורלי!
מי היה מאמין? ירושלמית חולמנית כמוני יוצאת במסע לגדרה...
והיה כדאי! רק נכנסתי לחצר והתאהבתי...

גינת הקרון של אורלי בגדרה

ברכת הדרך מהרובוטים החמודים הללו

פגשתי נשים (מעניין למה רק נשים באות. בנים- גם אתם מוזמנים) מוכשרות, שמחות וסבלניות וגילפנו יחד מלא חותמות...

שימו לב לאבולוציה של הקקטוס

לימור עם האייל המהמם שלה והלווייתן שבדרך

טה דם - נולד לו לווייתן

כל אחת לקחה ציור והפכה אותו לחותמת ייחודית לה

ארנבון מתוק לסימון הבגדים של אורי בגן

אני מאוהבת בתוכי של אורלי

וכמובן, בפולניה לא מגיעים בידיים ריקות... גילפתי למארחת שלי חותמת מתנה.

אורלי, תודה רבה על ההזדמנות! 

וואו, כמה אנרגיות טובות יש שם בקרון...

ולכל מי שהגיע עד לכאן, הסדנה הבאה שלי בקרון בגדרה תערך ב-30 במאי. מוזמנים! פרטים והרשמה אצל אורלי.

ב-16 ביוני ריקי ארברמן מ"יוצרים הנאה" מארחת אותי בסטודיו שלה במודיעין. פרטים מדוייקים בהמשך.

בנוסף, אני מעבירה סדנאות בהתנדבות. מאחר והגילוף נעשה עם סכינים חדות, הסדנאות מיועדות לנוער ומעלה. אם אתם עובדים עם אוכלוסיה חלשה, אנשים שצריכים להעביר מהר את הזמן כמו נשים בשמירת הריון, אנשי צוות שעובדים קשה למען מטרה טובה או כל מה שנראה לכם מתאים באיזור ירושלים, אשמח לבוא.
שאלות, הערות והארות - ניתן לפנות אלי במייל: tamargl77@gmail.com

להתראות,
תמר

מקום המפלט שלי...

מאוכזבת מתוצאות הבחירות. מאוכזבת לגלות שאני בדעת מיעוט. תמימה מדי. עצוב לי לראות ולהרגיש כמה שנאת חינם יש פה. ימין מול שמאל. ערבי מול יהודי. פליט מול אזרח. דתי מול חילוני. ייאוש מול תקווה.
יש שיאמרו אדישות ובריחה, אבל אני שומרת על השפיות שלי בעזרת התנתקות. משתדלת כמה שפחות לשמוע חדשות, כמה שפחות לקרוא עיתונים. בת יענה. רק שבמקום לטמון את הראש עמוק בחול, אני טומנת אותו עמוק באינסטגרם ובפינטרסט. נהנית מהדברים הקטנים. מתפעלת מכמות האנשים היצירתיים פה... יכולה לבלות פה שעות (כמה השראה יש פה!!!) והיום משתפת בסיור וירטואלי במחוזות הללו...

הראשונה, אמנית אמריקאית שגדלה בדרום אמריקה וכיום מתגוררת במקסיקו. שמה Geninne D. Zlatkis. מגלפת בחסד והיום גם מתעסקת בקרמיקה:

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on Mar 15, 2015 at 10:12pm PDT

A photo posted by Geninne D Zlatkis (@geninne) on Feb 21, 2015 at 10:40am PST

מעצבת בריטית, שגם היא טיילה הרבה בעולם וגדלה בארה"ב. שמה Andrea Lauren. אלופה בגילוף הדפסי לינולאום.

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Jan 26, 2015 at 5:31am PST

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Sep 3, 2014 at 9:08am PDT

A photo posted by Andrea Lauren (@inkprintrepeat) on Feb 9, 2015 at 6:13am PST

אמנית נוספת שאני נהנית לעקוב אחריה (אולי אחריו? הכל ביפנית אז לא ברור אם מדובר בגבר או אשה) היא
Tams Works. איזו חריצות! כל יום מעלה חותמת חדשה! והדיוק, וואו איזה דיוק!

A photo posted by Tam (@tamsworks) on Feb 24, 2015 at 12:38am PST

A photo posted by Tam (@tamsworks) on Nov 12, 2014 at 2:52pm PST

מגלפת החותמות הבאה היא Mamalaterre. מוכשרת בטירוף. מגלפת פורטרטים מדהימים...!

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on Feb 22, 2015 at 8:28pm PST

A photo posted by mamalaterre (@mamalaterre) on Jan 18, 2015 at 8:25pm PST

מקום נוסף שמעלים לי את תחושת הזמן הינו הפינטרסט...
באחד משיטוטי נתקלתי בג'ירפה המדהימה הזו של MJ Da Luz.

ובציור המקסים הזה של Susan Batori:

הציורים הללו נתנו לי רעיון! במקום להתעסק בשנאת חינם בואו נפזר אהבת חינם! ישבתי לגלף חותמות ענק למעטפות. לאן המעטפות יישלחו? הפתעה! עדיין לא מגלה!

הנה הג'ירפה שלי: 

 והנה הדב השמן והמהמם הזה שכתובת הנמען תצא מפיו:

ועם האוכל בא התיאבון. ויש לי עוד מלא רעיונות למעטפות מדליקות...

והנבחרת שלי ביחד:

למי מיועדות המעטפות ומה יהיה בפנים? בפוסט הבא...

להתראות,

תמר

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).

עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:

שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...

מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!

בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:

בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...

והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...

פורים שמח ומבדח!
תמר

חנוכה שמח!

מעטפות נייר מלאות במטבעות שוקולד

קישוט למסיבת חנוכה שבסופה כל ילד יוצא עם מעטפה מתוקה

מטביעים חנוכיות לתפארת בעזרת החותמות מהפוסט הקודם

כל אחד יכול

גילוף חותמות...כבר אמרתי שזה כייף אדיר?!

מזמן הפסקתי לגלף רק בלילות, הקטנצ'יק מיד קלט אותי וביקש גם! הפספוס עוד לא בן שש ואני ממש פעורת פה וגאה מאוד למראה התוצאות. הסברתי לו שאסור לכוון את הסכין לכיוון האצבעות ונתתי לו חופש יצירתי...

גילוף חותמות כל כך פשוט - כל אחד יכול!

וכמובן אפשר לראות בתמונות:

גם קטנטנים יכולים לגלף חותמות

ויש גם סרטון:



עידו גילף לגמרי לבדו צורות פשוטות- עיגול, ריבוע ומשולש. ואז- חגיגה.... הדמיון עובד שעות נוספות.
תראו מה הוא עשה עם החותמות שלו ושאריות גומי:

מצורות פשוטות ניתן לבנות אינסוף יצירות

אפשר לבנות שכונה שלמה...עיר לתפארת...
על ערי בירה, ערי פרזות, עיירות ובירניות תוכלו לקרוא פה.

עידו התלהב מהחותמות וכל יום רוצה לגלף חותמת חדשה. ניצלנו זאת להגדיל את אוסף הצורות הגאומטריות שלנו.
עכשיו אנחנו מוכנים לחורף הירושלמי...מתאים לנו כמה ימים מושלגים.

וגם אני לא התאפקתי...זו הטירה שלי

עכשיו כבר בדרך לגלף נרות וחנוכיות....
חנוכה שמח!
תמר