‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תפירה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

שלום כיתה א'

הסתיימו להן הקייטנות ומעכשיו כולנו בחופש. כייף גדול!
כשיגיע היום האחרון, ונתעצב כשהחופש תם... מחכה לנו התרגשות גדולה: הקטנצ'יק עולה לכיתה א'.
הקיץ הזה חם במיוחד ולכן רב שעות היום אנחנו במזגן... הזדמנות טובה להתארגן.
כשהייתי קטנה, היה לנו טקס עטיפת ספרים בבית. בסוף החופש, בפינת האוכל, על השולחן הגדול אבא שלי היה עוטף לי את הספרים ואני הייתי אחראית על הסלוטייפ...
היום, אבא בדרום ואנחנו בירושלים... עוטפים לבד.

קנינו מדבקות פשוטות ועידו בחר חותמות שאוהב ויחד הטבענו תגיות לספרים ולמחברות. חותמות האותיות מ"קסם שימושי" (וזו הזדמנות לאחל ללימור החלמה מהירה!).

כשנועה עלתה לכיתה א', תפרתי לה קלמר נפתח. מאז זו מסורת... תפרתי גם לאחיינים שלי (הדרכה בסוף הפוסט) וכמובן- גם לעידו. עד היום נועה (עולה לה') משתמשת בקלמר. ממש נח כשכל כלי הכתיבה פרושים על השולחן ולא צריך לחפש או לשפוך את כל תכולת הנרתיק.

מתכוננים לכיתה א'
מדבקות פשוטות + חותמות חמודות = תגיות אישיות לספרים ומחברות
אמרתי כבר שלא יוצאת מהמזגן? יושבת ומגלפת לי חותמות...
מי מזהה מה זו החותמת הזו?
מי מנחש מה זה?

 נחשתם? זו התשובה:
חותמת כפולה- מדגש. רקע לצילום בעיצוב דנה ישראלי

ועכשיו לכל הנבחרת שלי... "חוזרים לבית הספר":


בעזרת האקדמיה ללשון העברית-
מכלב- מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כליבים. הפועל הכליב פירושו 'תפר תפירה גסה'.
שומרן דפים- בקיצור שומרן. שקית שקופה לשמירת דפים. יש שומרנים שבצדם פס לבן או צבעוני ובו נקבים לתיוק. חלופה רווחת לשומרן היא שמרדף. לדעתי, החלופה הרבה יותר מוצלחת...
עוקדן- תיק בעל קשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).
מחיקון- נוזל מחיקה המיועד להסתיר סימנים לא רצויים, כגון טעויות דפוס.
מדגש- כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו זוהר ושקוף, המיועד להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
מצבע- טוש, לורד.
דפדף- בלוק, מחברת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון.

והגענו להדרכה מצולמת- תפירת קלמר נפתח (הבדים מפה):

בוחרים וחותכים שלושה בדים - אחד קדמי, אחד אחורי ולֶבֶד באותו גודל (42 על 22.5 סמ'). ומלבן נוסף בגודל 20 על 42 סמ' לכיס.

מניחים את הלֶבֶד, מעליו את הבד הקדמי ואת הכיס מקופל לשניים.
מחזקים עם סיכות
מסמנים בסיכה את קו האמצע ומדביקים מסקינטייפ דק (2 סמ' רוחב)
המסקינטייפ משמש גם לקביעת רוחב הכיסים וגם לסימון קו התפירה
תופרים קווים ישרים משני צידי הדבק. לא לשכוח לחזק במכונה את ההתחלה ואת הסוף.
מתקדמים לכל האורך
עד שמסיימים את כל הכיסים
כך הקלמר שלנו נראה בשלב זה מאחור.
תופרים גומייה באמצע הצד הימני. לחזק כמה פעמים כדי שלא תפרם
מניחים את הבד האחורי כשהצד היפה שלו פונה פנימה
מחזקים בסיכות ותופרים מסביב- לא לשכוח להשאיר פתח להיפוך.
מראה מאחור. קוטמים את הפינות
והגענו לחלק הכי מרגש- הופכים...
תופרים תפר יפה מסביב - וכך גם סוגרים את הפתח שהשארנו להיפוך. תופרים כפתור מהצד השני וסיימנו!
וטה-דם! יש לנו קלמר. תתחדשו!

וכמה צילומי דוגמנות אצלנו בחצר:




חופש נעים והתארגנות קלה חזרה לבית הספר, 
תמר.

יום שלישי, 3 במרץ 2015

נונה ליזה

עדיין לא החלטתי אם אני אוהבת את פורים.
מצד אחד, חגיגת היצירה האהובה... ומצד שני, תמיד במירוץ נגד הזמן...! כמה שאנסה להתארגן מראש, הם משנים את דעתם לפחות שלוש פעמים ואין שחרורים מלילה לבן... הפעם עידו היה עקבי לגבי התחפושת שלו. ע"ע פוסט קודם ובחר להתחפש למקס מ"מיקמק". האמת שזו היתה הדרך החכמה שלו להשיג סקייטבורד (גלגשת בעברית).


עידו גילף לגמרי לבדו חותמת סקייטבורד לסמל שעל החולצה. הכנו יחד את סמל המיקמק לכובע (תודה למשפחת יפה שתרמה לנו את הכובע!) והרי לנו ילד מאושר...

לעומתו, נועה התברברה עם התחפושת עד הרגע האחרון (ממש!). קנינו אביזרים ורגע לפני תחילת העבודה, החליטה שזו תחפושת לא מספיק טובה... מזל שיש חשבון פינטרסט ואפשר לקבל מנות גדושות של השראה... אחרי חיפושים ארוכים, החליטה להתחפש למונה ליזה (המקור מפה). אבל... השמלה שניסיתי לתפור, לא ממש יצאה ראויה... פיאה מתולתלת שחורה לא מצאנו וחלקה שכן מצאנו גירדה והציקה לה נורא... מה עושים? במקום מונה ליזה מתחפשים לנונה ליזה...
זה מה שיצא לנו:


שני לוחות קאפה באותו הגודל, אחד חתוך כמסגרת מצופה בבד זהב ומחובר ללוח השני בחלק העליון של המסגרת. באיזור הכתפיים השחלתי שתי לולאות גומי שחור - כך שיהיה לה קל לשאת את המסגרת כתרמיל...


מאחר וזהו הפורים הראשון של הבלוג, הרי לפניכם תחפושות משנים קודמות:
שנה שעברה נועה התעסקה הרבה במיתולוגיה היוונית ולכן היה טבעי (וקל!) להתחפש לאלה יוונית...  עלה זית מרוסס בספריי זהב, בד לבן כמעטפת ומוכן!


בכיתה ב' נועה החלה את הרומן שלה עם "הארי פוטר" ובחרה להתחפש לדמבלדור... אבא שלי ונועה הכינו יחד משקפי חצי סהר וכל השאר קנוי:


בכיתה א' בחרה להתחפש למלכת הממתקים...! תפרנו שמלה עם סוכריות וכיסים לממתקים. גלימת זהב עם המון כיסים שקופים לממתקים בחלקה הפנימי (הכיסים משקיות פלסטיק של מבחנות- קצת שימוש חוזר מכל הזבל שאנחנו מייצרים במעבדה) וכתר עם סוכריות על מקל. שנה שעברה, עידו מחזר את התחפושת...והפך בין ליל למלך הממתקים...


והתחפושת האהובה והכי מתוקה בעיני...
בגן חובה, נועה בחרה להתחפש יחד עם חבר טוב ל"עמי ותמי".
בנינו בית מקאפה. בצד אחד, הם ציירו את המכשפה ומהצד השני, הדבקנו עטיפות של ממתקים...


פורים שמח ומבדח!
תמר

יום שבת, 24 בינואר 2015

כשמיקמק פגש תות

הקטנצ'יק מסתבר כבר גדול, חוגג שישה חורפים... ילד חורף מתוק שכל כך להוט לערוך מסיבה גדולה בבית לכל החברים... ואני? כל עוד יש מסיבה בגן, למה צריך גם הפקה בבית? ועוד בחורף ירושלמי... אם נתחיל בהפקות בגיל 6, בבר מצווה נטיס את כולם לירח???...
בסופו של דבר סיכמנו על מסיבונת לכמה חברים. להזמין רק חלק מילדי הגן בעייתי ולכן הפתרון היה להזמין חברים משנה שעברה.
ילד היומולדת, שפנטז והתעסק עם המסיבה שלו חודשים, רצה בהתחלה יום הולדת תות.
אפילו שתלנו תותים בגינה שיהיו מוכנים לקראת המסיבה...

ילד תות. שתלנו מראש תותים שיהיו בשלים לקראת האירוע...
אחר כך החליט שבעצם מתאים לו יום הולדת מיקמק (עיר וירטואלית בשם העולם של מיקמק). כשהתחלנו לחשוב על משחקים למסיבה, החלטנו לשלב בין שני הנושאים. כך נוצרה המסיבה ש"מיקמק פוגש תות".
התיישבתי לגלף לו מלא חותמות של המיקמקים האהובים עליו וכמובן איך אפשר בלי חותמת של תות...

שש חותמות מיקמקים ועוד תות אחד לשנה הבאה...
עידו הכין חבילה עוברת. החתים מיקמקים על מדבקות וכל המשחקים שהכנו שולבו כמשימות בחבילה.

מכינים הכל לחבילה עוברת

חבילה עוברת המשלבת את המשחקים כמשימות
תפרתי תותים מבד (גם מלֶבֶד וגם מבדים שקבלתי פעם מתנה בסופ"ש קסום שארגנה נתנאלה) שאותם שילבנו במשחקים.
הדרכה לתפירת התותים מפה. במקום להכניס נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור מיקמקים. במקום תחרות הליכה עם ביצה על כף, תחרות הליכה עם תות. והשוס- זריקת תות על מיקמקים ששימשו כמטרות. "כלי הירי" עשוי מכוס פלסטיק חתוכה שעליה מולבש בלון.

תותים מבד- איזה כייף לתפור אותם

כלי ירי לתותים מכוס פלסטיק חתוכה ובלון

במקום נר לבקבוק, אצלנו המשימה היתה להשחיל תות לצינור. נעה קראה למשחק הזה בשם הגאוני- חירתות...
מרב התרגשות, שכחתי לצלם את שולחן יום ההולדת. אבל לשמחתי יש תיעוד של המפיות. חותמות האותיות נרכשו מקסם שימושי. בנוסף הטבענו תותים על מפיות לקינוח...

החתמת מפיות - פשוט ומשדרג כל אירוע
וכמובן- מה שווה מסיבת יום הולדת בלי שקית הפתעה? תפרתי שקים קטנים ואיזה כייף שיש חותמות להטביע לקישוט...

שקיק עם הרבה הפתעות 

המון המון מזל טוב קטנצ'יק שלי! לא משנה כמה תגדל, בשבילי תמיד תהיה הקטן שלי...!


אוהבת המון!
אמא


יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

כלב נובח, חתול מיילל ומה עושה הלווייתן?!

אני מאוד אוהבת בעלי חיים ולכן הכי טבעי לי לגלף חותמות של חיות.
עוד בתחילת הדרך, הכנתי לילדים חותמות עם חיות אהובות. דולפין לגדולה ופיל לקטן.
הם מטביעים אותן על רכושם - כובעים, מחברות, בגדי בית-ספר וכו' (לגבי הספרים...בפוסט אחר).
עידו עלה לגן חובה. בכל יום ראשון שולחים אותו לגן עם בקבוק מים ובסוף השבוע הבקבוקים נשלחים למיחזור ובכסף שנאסף קונים דברים לגן.
מתוך עצלות לסמן כל יום ראשון בקבוק חדש, תפרתי צמיד מעטפת מבד שהטבעתי עליו את החותמת.
כל מה שנשאר לעשות בבוקר יום א' הוא להחליף את הבקבוק.
וכך זה נראה:



ובמצב פרוס:


ואם כבר מדברים על חיות, בואו נתרכז בצלילים שהן משמיעות.
עברית שפה כל כך עשירה. במקום לשאול את הקטנטנים איך עושה פרה, שאלו איך גועה פרה...


עד פה יחסית פשוט, אה? ידעתם הכל? עכשיו נראה אתכם:


שירת הלווייתנים היא צלילים ארוכים בתדר נמוך המשמשים לתקשורת.
זוג בעלי חיים שנוטים לבלבל אותנו הם האיל והצבי. על מנת לעשות סדר, נעזרתי באתר השפה העברית.
קודם הם עושים סדר בשמות:
אַיָל (ayal) הוא הזכר של האיילה.
אֱיָל (eyal) משמעו כח, אומץ או עזרה.
אַיִל (ayil) הוא הזכר של הכבשה. צורת הנסמך של אַיִל היא אֵיל, כדוגמת אֵיל הון או אֵיל נפט.
אִיל (il) היא תולעת מזיקה.
הצבי שייך למשפחת הפריים. הוא קל רגליים ובתנ"ך הינו סמל למהירות. למילה צבי משמעות נוספת והיא תפארת והדר.

כבשה חונבת (חנוב הוא כבש במצרית עתיקה) ופועה. 
צפרדע מערדעת (ערדעא היא צפרדע בארמית) ומקרקרת.

עוד? מציעה לא לקפח את העופות:
אווז וברווז מגעגעים, אפרוח מצייץ ומצפצף, דוכיפת מהדהדת, זמיר מסתלסל, חסידה מלקלקת, טווס צווח, יונה הומה והוגה, ינשוף נושף, נץ מצפצף, נשר צועק וצורח, עורב קורא, ציפור מצייצת, מצקצקת, מצפצפת, שרה ומזמרת, תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש ותרנגול הודו מהלצר וקורא.

תמונות נוספות של החותמות שלי ניתן לראות בחשבון האינסטגרם שלי (tamargl77).

אוהבים את הבלוג? רוצים שאשלח לכם לינק למייל כל פעם שאכתוב פוסט חדש? הרשמו ל"קבלת עדכונים במייל" במשבצת מצד שמאל למעלה (מתחת ל"פרטים עלי"). שימו לב שיש לפתוח ולאשר את המייל שיישלח אליכם לאחר ההרשמה.

אשמח אם תכתבו לי תגובות, הערות, הארות, רעיונות ועוד....
להתראות בפוסט הבא,
תמר

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

בת-מצווש, או: איך הכל התחיל?

אחיינית שלי הגיעה למצוות. מאורע מרגש מאוד...היה לי ברור שאני רוצה להעניק לה מתנה מושקעת. היא מאוד אוהבת לבשל ולכן למזלי כבר היה לי כיוון...
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:




תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!


והנה הגברת בפעולה:


ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...

נעזרתי הרבה באתר המקסים של השפה העברית, במלון עברי ברשת המילוג, ובאתר המדהים של האקדמיה ללשון עברית.
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.

להתראות בפוסט הבא,
תמר