סביבון סוב סוב סוב... חנוכה הוא חג טוב

חנוכה, אחד החגים הכיפיים. אוהבת להסתובב ברחובות ירושלים ולראות את החנוכיות מאירות מחלונות הבתים. כל שנה אני מטיילת בשכונה אחרת ו"הולכת לאיבוד" בסמטאות היפות... חולמת ומפנטזת על בית ירושלמי אמיתי משלי. קירות אבן עבים, חלונות עמוקים, דלתות ותריסי פח בצבע תכלת שמשתלבים נהדר עם האבן הירושלמית...

השנה הכנתי חנוכיית הפתעות בצורת סביבונים. שמונה כיסים עם הפתעות לכל אחד מימי החג...

אני מאוד אוהבת את השכונה והדירה שלנו בניות, אבל ממש התחשק לי לצלם את החנוכייה שלי בבית ירושלמי אמיתי... התחלתי לחשוב למי מהחברות יש בית מתאים שאני יכולה להתנחל שם קצת... ובינתיים נסענו דרומה להורי. המצחיק הוא, שדווקא בעומר, מצאתי בית ירושלמי חמים ונעים! חברים טובים - משפחת פריבר גרה בבית מהמם!

כזה עם חלונות גדולים ורחבים והמון פריטים מיוחדים עם סיפורים מרתקים...

החותמות הגדולות שהכנתי לקישוט מעטפות, יכולות כמובן לשמש גם לעטיפת מתנות...
והאמת, לא חייבים להכנס פנימה לתוך הבית היפה הזה... אני מסכימה לישון בסק"ש בחוץ...

והדלת שלהם כל כך ירושלמית...

כל כיס בחנוכייה יכול להכיל מילוי שונה. אחד עם מטבעות שוקולד, שני עם מטבעות אמיתיים, שלישי עם מכתב אהבה, רביעי עם מפת אוצר המגלה איפה מוסתרת מתנת חנוכה וכן הלאה...
הכנת סביבוני ההפתעה הללו פשוטה מאוד. הנה סרטון הדרכה נחמד:


מקפלים דף A4 לשניים ואז שוב לשניים. גוזרים לפי הקיפול. מסמנים את נקודת האמצע ומקפלים שני משולשים פנימה וכך יוצרים את חוד הסביבון. בצד השני גוזרים ידית לסביבון. תופרים מסביב ומשאירים פתח בצד הידית. חותכים מחקים בצורת סביבון, נרות וכל מה שמתחשק ומטביעים על המעטפות. מחוררים את הידית ויש לנו חנוכיית הפתעות!

חג שמח ותודה לפריברים!
תמר

שלום כיתה א'

הסתיימו להן הקייטנות ומעכשיו כולנו בחופש. כייף גדול!
כשיגיע היום האחרון, ונתעצב כשהחופש תם... מחכה לנו התרגשות גדולה: הקטנצ'יק עולה לכיתה א'.
הקיץ הזה חם במיוחד ולכן רב שעות היום אנחנו במזגן... הזדמנות טובה להתארגן.
כשהייתי קטנה, היה לנו טקס עטיפת ספרים בבית. בסוף החופש, בפינת האוכל, על השולחן הגדול אבא שלי היה עוטף לי את הספרים ואני הייתי אחראית על הסלוטייפ...
היום, אבא בדרום ואנחנו בירושלים... עוטפים לבד.

קנינו מדבקות פשוטות ועידו בחר חותמות שאוהב ויחד הטבענו תגיות לספרים ולמחברות. חותמות האותיות מ"קסם שימושי" (וזו הזדמנות לאחל ללימור החלמה מהירה!).

כשנועה עלתה לכיתה א', תפרתי לה קלמר נפתח. מאז זו מסורת... תפרתי גם לאחיינים שלי (הדרכה בסוף הפוסט) וכמובן- גם לעידו. עד היום נועה (עולה לה') משתמשת בקלמר. ממש נח כשכל כלי הכתיבה פרושים על השולחן ולא צריך לחפש או לשפוך את כל תכולת הנרתיק.

מתכוננים לכיתה א'

מדבקות פשוטות + חותמות חמודות = תגיות אישיות לספרים ומחברות

אמרתי כבר שלא יוצאת מהמזגן? יושבת ומגלפת לי חותמות...
מי מזהה מה זו החותמת הזו?

מי מנחש מה זה?

 נחשתם? זו התשובה:

חותמת כפולה- מדגש. רקע לצילום בעיצוב דנה ישראלי

ועכשיו לכל הנבחרת שלי... "חוזרים לבית הספר":

בעזרת האקדמיה ללשון העברית-
מכלב- מכשיר לחיבור ניירות באמצעות סיכות קטנות המכונות כליבים. הפועל הכליב פירושו 'תפר תפירה גסה'.
שומרן דפים- בקיצור שומרן. שקית שקופה לשמירת דפים. יש שומרנים שבצדם פס לבן או צבעוני ובו נקבים לתיוק. חלופה רווחת לשומרן היא שמרדף. לדעתי, החלופה הרבה יותר מוצלחת...
עוקדן- תיק בעל קשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).

מחיקון- נוזל מחיקה המיועד להסתיר סימנים לא רצויים, כגון טעויות דפוס.

מדגש- כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו זוהר ושקוף, המיועד להדגשת מילים או קטעים בטקסט.

מצבע- טוש, לורד.

דפדף- בלוק, מחברת שהדפים בה מחוברים זה לזה בחלקם העליון.

והגענו להדרכה מצולמת- תפירת קלמר נפתח (הבדים מפה):

בוחרים וחותכים שלושה בדים - אחד קדמי, אחד אחורי ולֶבֶד באותו גודל (42 על 22.5 סמ'). ומלבן נוסף בגודל 20 על 42 סמ' לכיס.

מניחים את הלֶבֶד, מעליו את הבד הקדמי ואת הכיס מקופל לשניים.

מחזקים עם סיכות

מסמנים בסיכה את קו האמצע ומדביקים מסקינטייפ דק (2 סמ' רוחב)

המסקינטייפ משמש גם לקביעת רוחב הכיסים וגם לסימון קו התפירה

תופרים קווים ישרים משני צידי הדבק. לא לשכוח לחזק במכונה את ההתחלה ואת הסוף.

מתקדמים לכל האורך

עד שמסיימים את כל הכיסים

כך הקלמר שלנו נראה בשלב זה מאחור.

תופרים גומייה באמצע הצד הימני. לחזק כמה פעמים כדי שלא תפרם

מניחים את הבד האחורי כשהצד היפה שלו פונה פנימה

מחזקים בסיכות ותופרים מסביב- לא לשכוח להשאיר פתח להיפוך.

מראה מאחור. קוטמים את הפינות

והגענו לחלק הכי מרגש- הופכים...

תופרים תפר יפה מסביב - וכך גם סוגרים את הפתח שהשארנו להיפוך. תופרים כפתור מהצד השני וסיימנו!

וטה-דם! יש לנו קלמר. תתחדשו!

וכמה צילומי דוגמנות אצלנו בחצר:

חופש נעים והתארגנות קלה חזרה לבית הספר, 

תמר.

הכי כייף להכין לבד! הדרכה לגילוף חותמות

סביר להניח שבתור מכורה, אני לא אובייקטיבית, אבל מתלהבת לשתף בכייף הגדול של גילוף חותמות.
מצורפת בזאת הדרכה ואזהרה מהתמכרות חדשה...

אלו החומרים שצריכים:

ניסיתי מספר משטחי גומי. ההמלצה שלי היא הבלוק הורוד של חברת Speedy-Carve. הוא רך, גמיש ונח לעבודה. אם היה קצת יותר עבה, הוא היה מושלם. אני רוכשת אותו און-ליין מחנות מסטיקים. בחו"ל אמנם יותר זול, אבל המשלוח לארץ יקר. את האימונים הראשונים, כדאי לעשות על מחקים פשוטים...

בחנות מסטיקים, ניתן למצוא גם את סכיני הגילוף וכריות הדיו.
בשלב ראשון, אני מציירת את הציור של החותמת שמעוניינת ליצור על נייר שקוף בעזרת עפרון רך (HB2). ממליצה בהתחלה לבחור ציור פשוט (צללית של סירה למשל).
הצד המצוייר פונה לבלוק, בזכות הנייר שקוף, קל לי למקם את הציור על הבלוק. בעזרת הצד האחורי של הסכין (ניתן להשתמש גם בכפית), אני עוברת על הציור וכך מעבירה אותו לבלוק:

לאחר ההעברה, כשהציור כולו ברור על גבי הבלוק,  חותכת ריבוע מסביב לציור וכך מקבלת משטח נח לעבודה.
וכעת בעזרת הסכין החדה, מתחילה לגלף מסביב לכל קווי המתאר...

לאחר שגילפתי בעזרת הסכין החדה, הבלוק נראה כך:

ועכשיו ניתן לעבור לסכין המשולשת ולהוציא את כל האזורים הורודים:

ואז מגיע השלב המרגש- בדיקת החותמת! אין צורך בכרית דיו גדולה. אני פשוט הופכת את כרית הדיו שלי ומתופפת על הבלוק. בדיוק כמו בתמונה:

הופכים על נייר, מהדקים חזק מלמעלה...

ו...טה-דם! נולדה חותמת חדשה!

ממליצה מאוד לנסות לגלף חותמת לבד! הסוד הוא בהתמדה. ככל שמגלפים יותר, רמת הדיוק עולה.
ולמה דווקא חותמת של כבשה? תגלו בפוסט הבא...

זוכרים את הערמומית מהפוסט הקודם? אז תוך כדי הכנת החותמת, היא צלמה אותי בוידאו (תודה נועה! וכמובן תודה גם לשעיה, בן-זוגי, על התמונות). מצורפים ארבעה סרטונים שניתן להיעזר בהם: