חורף

חורף.
לא אוהבת.
מעדיפה שמש,
שמיים תכלת,
עננים מחייכים,
גופייה,
יחפה.

מזל שהחורף אצלנו קל וקצר...
ומזל שיש אינסטגרם.
ואושר גדול לגלות מאיירות מוכשרות.
ואושר ענק כשהן מסכימות שאגלף חותמות מהציורים שלהן.

המאיירת Nicole Baumann בהחלט גרמה לי לשקול מחדש את דברי על החורף.
כוס תה ולשקוע בגלרייה המדהימה שלה...
אצלה מצאתי את ילדת החורף הזו:

ילדת החורף של Nicole Baumann

תמונות מתהליך הגילוף. איור: Nicole Baumann

אני מאוהבת! ואפשר גם לצבוע... אשמח להמלצות על צבעי עיפרון טובים....

אני מאוהבת בחותמת הזו. איור: Nicole Baumann

המאיירת ההולנדית Marieke ten Berge פשוט קוסמת...
בעלת גלריית אינסטגרם מהממת...
היה לי ממש קשה לבחור מה לגלף... ולבסוף החלטתי:

גם בחותמת הזו אני מאוהבת.... איך אפשר שלא... איור:Marieke ten Berge

חותמת עם קסם. איור: Marieke ten Berge

האיור של Dana Tanasa (זה הלינק לגלרייה שלה) כל כך הזכיר לי את תולעת הספרים הקטנה שלי והחתול שלנו... כך שהייתי חייבת לגלף את הדמויות! עכשיו לנועה ואוגי יש תו-ספר (אקסליבריס) חדש... דנה, את מוכשרת בטירוף!

דנה המוכשרת שנתנה לי להשתעשע עם האיורים המופלאים שלה Dana Tanasa

תו ספר מושלם. איור: Dana Tanasa

והנה המופלאים שלי:

תו-ספר נוסף שגלפתי לאחרונה לכיתה של עידו: 

תו ספר מתנה לבית הספר. איור: Shelli Dorfe

מבוסס על איור מקסים מקסים של Shelli Dorfe.
ועם ההתלהבות מכיתה א', הכנתי למורה של עידו חותמות להטביע על המחברות והספרים של התלמידים...

חותמות למורה. תמיד משמח

חברה ואמא לילד מהכיתה המקבילה, ראתה, התלהבה ובקשה גם למורה שלהם...

את הרשומה הזו אני רוצה להקדיש לזכרה של לימור דוד מ"קסם שימושי". לימור היתה מלכת החותמות העבריות. לצערי נפרדה מאיתנו בטרם עת, אך השאירה לנו המון חותמות וקסם... לימור בהחלט השאירה חותם! היא היתה בין הראשונות לקבל ממני חותמת מפרוייקט המעטפות. בהתחלה חשבתי שזה רעיון טפשי לגלף חותמת ללימור שיכולה לייצר איזו חותמת שרק רוצה....אבל החלטתי שתמיד כייף לקבל מתנות. יהי זכרה ברוך!

לימור דוד בהחלט השאירה חותם

אשמח אם תכתבו פה משהו בתגובות, שאדע שאני לא מדברת לעצמי....

לחיי האביב שבדרך,

תמר

כלב נובח, חתול מיילל ומה עושה הלווייתן?!

אני מאוד אוהבת בעלי חיים ולכן הכי טבעי לי לגלף חותמות של חיות.

עוד בתחילת הדרך, הכנתי לילדים חותמות עם חיות אהובות. דולפין לגדולה ופיל לקטן.

הם מטביעים אותן על רכושם - כובעים, מחברות, בגדי בית-ספר וכו' (לגבי הספרים...בפוסט אחר).

עידו עלה לגן חובה. בכל יום ראשון שולחים אותו לגן עם בקבוק מים ובסוף השבוע הבקבוקים נשלחים למיחזור ובכסף שנאסף קונים דברים לגן.

מתוך עצלות לסמן כל יום ראשון בקבוק חדש, תפרתי צמיד מעטפת מבד שהטבעתי עליו את החותמת.

כל מה שנשאר לעשות בבוקר יום א' הוא להחליף את הבקבוק.

וכך זה נראה:

ובמצב פרוס:

ואם כבר מדברים על חיות, בואו נתרכז בצלילים שהן משמיעות.
עברית שפה כל כך עשירה. במקום לשאול את הקטנטנים איך עושה פרה, שאלו איך גועה פרה...

עד פה יחסית פשוט, אה? ידעתם הכל? עכשיו נראה אתכם:

שירת הלווייתנים היא צלילים ארוכים בתדר נמוך המשמשים לתקשורת.

זוג בעלי חיים שנוטים לבלבל אותנו הם האיל והצבי. על מנת לעשות סדר, נעזרתי באתר השפה העברית.

קודם הם עושים סדר בשמות:

אַיָל (ayal) הוא הזכר של האיילה.

אֱיָל (eyal) משמעו כח, אומץ או עזרה.

אַיִל (ayil) הוא הזכר של הכבשה. צורת הנסמך של אַיִל היא אֵיל, כדוגמת אֵיל הון או אֵיל נפט.

אִיל (il) היא תולעת מזיקה.

הצבי שייך למשפחת הפריים. הוא קל רגליים ובתנ"ך הינו סמל למהירות. למילה צבי משמעות נוספת והיא תפארת והדר.

כבשה חונבת (חנוב הוא כבש במצרית עתיקה) ופועה. 

צפרדע מערדעת (ערדעא היא צפרדע בארמית) ומקרקרת.

עוד? מציעה לא לקפח את העופות:

אווז וברווז מגעגעים, אפרוח מצייץ ומצפצף, דוכיפת מהדהדת, זמיר מסתלסל, חסידה מלקלקת, טווס צווח, יונה הומה והוגה, ינשוף נושף, נץ מצפצף, נשר צועק וצורח, עורב קורא, ציפור מצייצת, מצקצקת, מצפצפת, שרה ומזמרת, תוכי מדבר, שורק, מפטפט ומקשקש ותרנגול הודו מהלצר וקורא.

תמונות נוספות של החותמות שלי ניתן לראות בחשבון האינסטגרם שלי (tamargl77).

אוהבים את הבלוג? רוצים שאשלח לכם לינק למייל כל פעם שאכתוב פוסט חדש? הרשמו ל"קבלת עדכונים במייל" במשבצת מצד שמאל למעלה (מתחת ל"פרטים עלי"). שימו לב שיש לפתוח ולאשר את המייל שיישלח אליכם לאחר ההרשמה.

אשמח אם תכתבו לי תגובות, הערות, הארות, רעיונות ועוד....
להתראות בפוסט הבא,
תמר

הכי כייף להכין לבד! הדרכה לגילוף חותמות

סביר להניח שבתור מכורה, אני לא אובייקטיבית, אבל מתלהבת לשתף בכייף הגדול של גילוף חותמות.
מצורפת בזאת הדרכה ואזהרה מהתמכרות חדשה...

אלו החומרים שצריכים:

ניסיתי מספר משטחי גומי. ההמלצה שלי היא הבלוק הורוד של חברת Speedy-Carve. הוא רך, גמיש ונח לעבודה. אם היה קצת יותר עבה, הוא היה מושלם. אני רוכשת אותו און-ליין מחנות מסטיקים. בחו"ל אמנם יותר זול, אבל המשלוח לארץ יקר. את האימונים הראשונים, כדאי לעשות על מחקים פשוטים...

בחנות מסטיקים, ניתן למצוא גם את סכיני הגילוף וכריות הדיו.
בשלב ראשון, אני מציירת את הציור של החותמת שמעוניינת ליצור על נייר שקוף בעזרת עפרון רך (HB2). ממליצה בהתחלה לבחור ציור פשוט (צללית של סירה למשל).
הצד המצוייר פונה לבלוק, בזכות הנייר שקוף, קל לי למקם את הציור על הבלוק. בעזרת הצד האחורי של הסכין (ניתן להשתמש גם בכפית), אני עוברת על הציור וכך מעבירה אותו לבלוק:

לאחר ההעברה, כשהציור כולו ברור על גבי הבלוק,  חותכת ריבוע מסביב לציור וכך מקבלת משטח נח לעבודה.
וכעת בעזרת הסכין החדה, מתחילה לגלף מסביב לכל קווי המתאר...

לאחר שגילפתי בעזרת הסכין החדה, הבלוק נראה כך:

ועכשיו ניתן לעבור לסכין המשולשת ולהוציא את כל האזורים הורודים:

ואז מגיע השלב המרגש- בדיקת החותמת! אין צורך בכרית דיו גדולה. אני פשוט הופכת את כרית הדיו שלי ומתופפת על הבלוק. בדיוק כמו בתמונה:

הופכים על נייר, מהדקים חזק מלמעלה...

ו...טה-דם! נולדה חותמת חדשה!

ממליצה מאוד לנסות לגלף חותמת לבד! הסוד הוא בהתמדה. ככל שמגלפים יותר, רמת הדיוק עולה.
ולמה דווקא חותמת של כבשה? תגלו בפוסט הבא...

זוכרים את הערמומית מהפוסט הקודם? אז תוך כדי הכנת החותמת, היא צלמה אותי בוידאו (תודה נועה! וכמובן תודה גם לשעיה, בן-זוגי, על התמונות). מצורפים ארבעה סרטונים שניתן להיעזר בהם:

בת-מצווש, או: איך הכל התחיל?

אחיינית שלי הגיעה למצוות. מאורע מרגש מאוד...היה לי ברור שאני רוצה להעניק לה מתנה מושקעת. היא מאוד אוהבת לבשל ולכן למזלי כבר היה לי כיוון...
הפינטרסט עבד שעות נוספות וגיליתי אנשים מוכשרים שמגלפים חותמות מהממות. מיד הבזיק הרעיון להכין לה המון חותמות קטנות שתוכל להשתמש בהן לארוז את מאכליה הטעימים. ומפה התחילה ההתמכרות...גיליתי כמה זה כייף ופשוט לגלף חותמות בעבודת יד - אתה יכול לגלף כל מה שתרצה, באיזה גודל שתבחר, עם איזה כיתוב שמתחשק לך - כלומר אינסוף אפשרויות ומאז אני לא מפסיקה לגלף...
ואין כמו מראה עיניים, אז הנה כמה תמונות:

תפרתי סינר ומחברת מתכונים שעליהם הטבעתי את החותמות.
הכל נארז באהבה גדולה...המון מזל-טוב, תמוז!

והנה הגברת בפעולה:

ואם במטבח עסקיננו, בואו נבדוק איך זה בעברית...
אני לא בלשנית ( אנוכי ביולוגית, ציטוגנטיקאית אם זה אומר לכם משהו), אבל עברית שפה יפה...

נעזרתי הרבה באתר המקסים של השפה העברית, במלון עברי ברשת המילוג, ובאתר המדהים של האקדמיה ללשון עברית.
תרווד משמעו כף גדולה (ב"אליעזר והגזר" הסבתא בתרווד בוחשת ובוחשת...). רובנו משתמשים במילה תרווד לתאר כף שטוחה להפיכת מאכלים בעת טיגון, אך האקדמיה בחרה לכלי זה את השם רחת טיגון. השם לא נקלט בציבור שקורא לו 'הופכן', 'מרית' ו'כף טיגון'.
מרית היא כף שטוחה למריחה והחלקה. חלק מהציבור קורא לכלי לפריסת עוגות בשם זה, אך האקדמיה פשוט קראה לו 'סכין עוגה'.
מקפה היא כף מחוררת המשמשת להסרת קרום, שומן או קצף הנוצרים בתהליך הבישול.
מצקת היא כף גדולה למזיגת נוזלים.
אלפס זהו סיר שטוח לבישול בעל ידית ומכסה.
מרחשת, מחבת - כלי לטיגון עמוק.
קלחת - סיר גדול.
מקלה לחם הוא מכשיר לקליית לחם. רבים קוראים לו מצנם, אך זה האחרון מייבש את פרוסת הלחם באופן כליל והופך אותה לצנים.

להתראות בפוסט הבא,
תמר